תוכן החוק
תוכן עניינים
פרק א׳: פרשנות
1פירוש
בכפוף לפקודת הפרשנות תתפרש פקודה זו לפי עיקרי הפרשנות המשפטית המקובלים באנגליה, וביטויים המשמשים בה – חזקה היא – ככל שהדבר מתיישב עם ההקשר ובאין הוראה אחרת מפורשת – שמשמעותם כמשמעות הנודעת למקביליהם במשפט האנגלי ויתפרשו על דרך זו.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- לפקודת הפרשנות → חוק הפרשנות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכפוף {{ח:חיצוני|חוק הפרשנות|לפקודת הפרשנות}} תתפרש פקודה זו לפי עיקרי הפרשנות המשפטית המקובלים באנגליה, וביטויים המשמשים בה – חזקה היא – ככל שהדבר מתיישב עם ההקשר ובאין הוראה אחרת מפורשת – שמשמעותם כמשמעות הנודעת למקביליהם במשפט האנגלי ויתפרשו על דרך זו.2הגדרות
בפקודה זו –
”הורים“ – לרבות הורי הורים והורים חורגים;
”חיה“ – לרבות צפרים, דגים, חרקים וזחלים;
”חיית בר“ – כל חיה שכנוהג בישראל אין מחזיקים אותה כלואה או בפיקוחו של אדם;
”ילד“ – לרבות נכד, ילד חורג, עובר, ילד שלא־מנישואין, או ילד מאומץ; ובהסקת מסקנה בדבר קירבה משפחתית, הכלולה לפי הוראות פקודה זו בהגדרת הביטויים ”הורים“ ו”ילד“, יראו את הנולד שלא־מנישואין ואת המאומץ כצאצא כשר של אמו ושל הידוע כאביו או של מאמצו, הכל לפי הענין;
”מיטלטלין“ – דומם או חיה, לרבות כסף, פרי עצים וגפנים, דגנים, ירקות ויבולים אחרים ומים, בין בתלוש ובין במחובר;
”מעביד“ – מי שיש לו ביחסיו עם אדם אחר שליטה גמורה על הדרך שבו אדם אחר מבצע עבודה בשבילו, ואילו הוא עצמו אין עליו מרות דומה לגבי אותה עבודה, ו”עובד“ הוא מי שעבודתו נתונה לשליטה כאמור; אולם מי שהוא בשירות של המדינה או של רשות מקומית או של אדם אחר – לא יראוהו כמעביד או כעובד של זולתו באותו שירות;
”מקרקעין“ – קרקע, עצים, בתים, בנינים וקירות או מבנים אחרים;
”נזק“ – אבדן חיים, אבדן נכס, נוחות, רווחה גופנית או שם־טוב, או חיסור מהם, וכל אבדן או חיסור כיוצאים באלה;
”נזק ממון“ – הפסד או הוצאה ממשיים הניתנים לשומה בכסף ואפשר למסור עליהם פרטים;
”נכס“ – מקרקעין או מיטלטלין;
”נתבע“ – לרבות נתבע בתביעה־שכנגד או בתובענה־שכנגד;
”פגיעה“ – נגיעה שלא כדין בזכות משפטית;
”תובע“ – לרבות תובע בתביעה־שכנגד או בתובענה־שכנגד;
”תובענה“ – כל הליך אזרחי לפני בית משפט, לרבות קיזוז ותביעה שכנגד;
”תופש“ – אדם התופש מקרקעין כדין, או הזכאי כלפי בעל המקרקעין לתפוש אותם או להשתמש בהם, ובאין אדם כאמור – בעל המקרקעין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בפקודה זו –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הורים“ – לרבות הורי הורים והורים חורגים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיה“ – לרבות צפרים, דגים, חרקים וזחלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיית בר“ – כל חיה שכנוהג בישראל אין מחזיקים אותה כלואה או בפיקוחו של אדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ילד“ – לרבות נכד, ילד חורג, עובר, ילד שלא־מנישואין, או ילד מאומץ; ובהסקת מסקנה בדבר קירבה משפחתית, הכלולה לפי הוראות פקודה זו בהגדרת הביטויים ”הורים“ ו”ילד“, יראו את הנולד שלא־מנישואין ואת המאומץ כצאצא כשר של אמו ושל הידוע כאביו או של מאמצו, הכל לפי הענין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיטלטלין“ – דומם או חיה, לרבות כסף, פרי עצים וגפנים, דגנים, ירקות ויבולים אחרים ומים, בין בתלוש ובין במחובר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעביד“ – מי שיש לו ביחסיו עם אדם אחר שליטה גמורה על הדרך שבו אדם אחר מבצע עבודה בשבילו, ואילו הוא עצמו אין עליו מרות דומה לגבי אותה עבודה, ו”עובד“ הוא מי שעבודתו נתונה לשליטה כאמור; אולם מי שהוא בשירות של המדינה או של רשות מקומית או של אדם אחר – לא יראוהו כמעביד או כעובד של זולתו באותו שירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעין“ – קרקע, עצים, בתים, בנינים וקירות או מבנים אחרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזק“ – אבדן חיים, אבדן נכס, נוחות, רווחה גופנית או שם־טוב, או חיסור מהם, וכל אבדן או חיסור כיוצאים באלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזק ממון“ – הפסד או הוצאה ממשיים הניתנים לשומה בכסף ואפשר למסור עליהם פרטים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – מקרקעין או מיטלטלין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתבע“ – לרבות נתבע בתביעה־שכנגד או בתובענה־שכנגד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פגיעה“ – נגיעה שלא כדין בזכות משפטית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תובע“ – לרבות תובע בתביעה־שכנגד או בתובענה־שכנגד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תובענה“ – כל הליך אזרחי לפני בית משפט, לרבות קיזוז ותביעה שכנגד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תופש“ – אדם התופש מקרקעין כדין, או הזכאי כלפי בעל המקרקעין לתפוש אותם או להשתמש בהם, ובאין אדם כאמור – בעל המקרקעין.פרק ב׳: זכויות וחבויות בנזיקין
3עוולה והזכות לתרופה
הדברים המנויים להלן בפקודה זו הם עוולות, ובכפוף להוראות הפקודה – כל הנפגע או הניזוק על ידי עוולה שנעשתה בישראל יהא זכאי לתרופה המפורשת בפקודה מידי עושה העוולה או האחראי לה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הדברים המנויים להלן בפקודה זו הם עוולות, ובכפוף להוראות הפקודה – כל הנפגע או הניזוק על ידי עוולה שנעשתה בישראל יהא זכאי לתרופה המפורשת בפקודה מידי עושה העוולה או האחראי לה.4מעשה של מה בכך
לא יראו כעוולה מעשה, שאילו היה חוזר ונשנה לא היה בו כדי ליצור תביעה לזכות נוגדת, ואדם בר־דעת ומזג כרגיל לא היה בא בנסיבות הנתונות בתלונה על כך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יראו כעוולה מעשה, שאילו היה חוזר ונשנה לא היה בו כדי ליצור תביעה לזכות נוגדת, ואדם בר־דעת ומזג כרגיל לא היה בא בנסיבות הנתונות בתלונה על כך.5הסתכנות מרצון
(א)בתובענה שהוגשה על עוולה תהא הגנה שהתובע ידע והעריך, או יש להניח שידע והעריך, את מצב הדברים שגרמו לנזק וכי חשף עצמו או רכושו למצב זה מרצונו.
(ב)הוראות סעיף זה לא יחולו על תובענה שהוגשה על עוולה הנובעת מאי־מילוי חובה שהיתה מוטלת על הנתבע מכוח חיקוק.
(ג)ילד למטה מגיל שתים עשרה לא ייחשב כמסוגל לדעת או להעריך את מצב הדברים שגרמו לנזק או כמסוגל מרצונו לחשוף עצמו או רכושו למצב זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתובענה שהוגשה על עוולה תהא הגנה שהתובע ידע והעריך, או יש להניח שידע והעריך, את מצב הדברים שגרמו לנזק וכי חשף עצמו או רכושו למצב זה מרצונו.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על תובענה שהוגשה על עוולה הנובעת מאי־מילוי חובה שהיתה מוטלת על הנתבע מכוח חיקוק.
{{ח:תת|(ג)}} ילד למטה מגיל שתים עשרה לא ייחשב כמסוגל לדעת או להעריך את מצב הדברים שגרמו לנזק או כמסוגל מרצונו לחשוף עצמו או רכושו למצב זה.6מעשה לפי חיקוקתיקונים: תשס״ה
בתובענה שהוגשה על עוולה, חוץ מרשלנות, תהא הגנה שהמעשה שמתלוננים עליו היה לפי הוראות חיקוק ובהתאם להן או שנעשה בתחום הרשאה חוקית או מתוך אמונה סבירה ובתום לב בקיומה של הרשאה חוקית; בסעיף זה, ”מעשה“ – לרבות מחדל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתובענה שהוגשה על עוולה, חוץ מרשלנות, תהא הגנה שהמעשה שמתלוננים עליו היה לפי הוראות חיקוק ובהתאם להן או שנעשה בתחום הרשאה חוקית או מתוך אמונה סבירה ובתום לב בקיומה של הרשאה חוקית; בסעיף זה, ”מעשה“ – לרבות מחדל.7הגדרותתיקונים: תשס״ה
בסעיפים 7א עד 7ו –
”מעשה“ – לרבות מחדל;
”עובד המדינה“ – לרבות אורגן של המדינה וכל אדם הממלא מטעם המדינה תפקיד ציבורי על פי חיקוק, לרבות המשרתים בצבא ההגנה לישראל, במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר ובארגוני הביטחון האחרים של המדינה, ולמעט בעל חוזה כמשמעותו בסעיף 15;
”עובד רשות ציבורית“ – לרבות אורגן של רשות ציבורית וכל אדם הממלא מטעם הרשות הציבורית תפקיד ציבורי על פי חיקוק, ולמעט בעל חוזה כמשמעותו בסעיף 15;
”עובד ציבור“ – עובד המדינה או עובד רשות ציבורית, לפי הענין;
”רשות ציבורית“ – רשות מקומית, וכל תאגיד שהוקם בחוק המנוי בתוספת;
”תפקיד שלטוני“ – תפקיד ציבורי על פי דין כמשמעותו בסעיף 15(ד)(2) לחוק־יסוד: השפיטה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 4
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 15(ד)(2) לחוק־יסוד: השפיטה → חוק-יסוד: השפיטה #סעיף 15
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיפים 7א עד 7ו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעשה“ – לרבות מחדל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד המדינה“ – לרבות אורגן של המדינה וכל אדם הממלא מטעם המדינה תפקיד ציבורי על פי חיקוק, לרבות המשרתים בצבא ההגנה לישראל, במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר ובארגוני הביטחון האחרים של המדינה, ולמעט בעל חוזה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד רשות ציבורית“ – לרבות אורגן של רשות ציבורית וכל אדם הממלא מטעם הרשות הציבורית תפקיד ציבורי על פי חיקוק, ולמעט בעל חוזה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד ציבור“ – עובד המדינה או עובד רשות ציבורית, לפי הענין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות ציבורית“ – רשות מקומית, וכל תאגיד שהוקם בחוק המנוי {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תפקיד שלטוני“ – תפקיד ציבורי על פי דין כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 15|בסעיף 15(ד)(2) לחוק־יסוד: השפיטה}}.7אחסינות עובד הציבורתיקונים: תשס״ה
(א)לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, המקים אחריות בנזיקין; הוראה זו לא תחול על מעשה כאמור שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור.
(ב)אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מאחריותה של המדינה או של רשות ציבורית לפי סעיפים 13 ו־14 ולפי כל דין.
(ג)החסינות לפי סעיף זה תחול גם על מי שהיה עובד ציבור בעת ביצוע המעשה נושא התובענה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, המקים אחריות בנזיקין; הוראה זו לא תחול על מעשה כאמור שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מאחריותה של המדינה או של רשות ציבורית לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:פנימי|סעיף 14|ו־14}} ולפי כל דין.
{{ח:תת|(ג)}} החסינות לפי סעיף זה תחול גם על מי שהיה עובד ציבור בעת ביצוע המעשה נושא התובענה.7בתובענה נגד עובד המדינהתיקונים: תשס״ה
(א)הוגשה תובענה נגד עובד המדינה על מעשה שנעשה בעת מילוי תפקידו כעובד המדינה, וטענה המדינה בהודעה לבית המשפט לקיומה של חסינות לפי סעיף 7א לגבי מעשה העובד, אם נעשה המעשה, תצורף המדינה להליך, אם לא צורפה אליו כנתבעת.
(ב)ביקשה המדינה, בהודעתה לפי סעיף קטן (א), כי תידחה התובענה נגד עובד המדינה – תידחה התובענה נגדו, ויראו את התובענה כאילו הוגשה נגד המדינה מכוח אחריותה למעשהו של עובד המדינה לפי סעיפים 13 או 14, ואת מעשה עובד המדינה כאילו נעשה תוך כדי מילוי תפקידו.
(ג)על אף הוראות סעיף קטן (ב) רשאי התובע לבקש, בתוך תקופה שתיקבע בתקנות, כי בית המשפט יקבע שלא מתקיימים תנאי החסינות לפי סעיף 7א; קבע בית המשפט כאמור, לא תידחה התובענה נגד עובד המדינה, ולא יחולו הוראות סעיף קטן (ב).
(ד)לא מסרה המדינה הודעה כאמור בסעיף קטן (א) או לא ביקשה לדחות את התובענה נגד עובד המדינה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי עובד המדינה לבקש, בתוך תקופה שתיקבע בתקנות, כי בית המשפט יקבע שמתקיימים תנאי החסינות לפי סעיף 7א; ביקש העובד כאמור, תצורף המדינה להליך, אם לא צורפה אליו כנתבעת; קבע בית המשפט כי מתקיימים תנאי החסינות כאמור בסעיף 7א, תידחה התובענה נגד עובד המדינה, ויחולו הוראות סעיף קטן (ב), בשינויים המחויבים; קבע בית המשפט שעובד המדינה עשה את המעשה שלא תוך כדי מילוי תפקידו – תידחה התובענה כנגד המדינה.
(ה)בית המשפט יחליט בבקשת תובע כאמור בסעיף קטן (ג) או בבקשת עובד המדינה כאמור בסעיף קטן (ד), לאלתר.
↺ פנימיות: 6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוגשה תובענה נגד עובד המדינה על מעשה שנעשה בעת מילוי תפקידו כעובד המדינה, וטענה המדינה בהודעה לבית המשפט לקיומה של חסינות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}} לגבי מעשה העובד, אם נעשה המעשה, תצורף המדינה להליך, אם לא צורפה אליו כנתבעת.
{{ח:תת|(ב)}} ביקשה המדינה, בהודעתה לפי סעיף קטן (א), כי תידחה התובענה נגד עובד המדינה – תידחה התובענה נגדו, ויראו את התובענה כאילו הוגשה נגד המדינה מכוח אחריותה למעשהו של עובד המדינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:פנימי|סעיף 14|או 14}}, ואת מעשה עובד המדינה כאילו נעשה תוך כדי מילוי תפקידו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב) רשאי התובע לבקש, בתוך תקופה שתיקבע בתקנות, כי בית המשפט יקבע שלא מתקיימים תנאי החסינות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}}; קבע בית המשפט כאמור, לא תידחה התובענה נגד עובד המדינה, ולא יחולו הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} לא מסרה המדינה הודעה כאמור בסעיף קטן (א) או לא ביקשה לדחות את התובענה נגד עובד המדינה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי עובד המדינה לבקש, בתוך תקופה שתיקבע בתקנות, כי בית המשפט יקבע שמתקיימים תנאי החסינות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}}; ביקש העובד כאמור, תצורף המדינה להליך, אם לא צורפה אליו כנתבעת; קבע בית המשפט כי מתקיימים תנאי החסינות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א}}, תידחה התובענה נגד עובד המדינה, ויחולו הוראות סעיף קטן (ב), בשינויים המחויבים; קבע בית המשפט שעובד המדינה עשה את המעשה שלא תוך כדי מילוי תפקידו – תידחה התובענה כנגד המדינה.
{{ח:תת|(ה)}} בית המשפט יחליט בבקשת תובע כאמור בסעיף קטן (ג) או בבקשת עובד המדינה כאמור בסעיף קטן (ד), לאלתר.7גתובענה נגד עובד רשות ציבוריתתיקונים: תשס״ה
(א)הוגשה תובענה נגד עובד רשות ציבורית על מעשה שנעשה בעת מילוי תפקידו כעובד הרשות הציבורית, רשאים הרשות הציבורית או העובד לבקש, בתוך תקופה שתיקבע בתקנות, כי בית המשפט יקבע שמתקיימים תנאי החסינות לפי סעיף 7א לגבי מעשה העובד, אם נעשה המעשה; הוגשה בקשה כאמור, תצורף הרשות הציבורית להליך, אם לא צורפה אליו כנתבעת, ובית המשפט יקבע האם התקיימו תנאי החסינות לפי סעיף 7א.
(ב)קבע בית המשפט כי התקיימו תנאי החסינות לפי סעיף 7א, תידחה התובענה נגד עובד הרשות הציבורית, ויחולו הוראות סעיף 7ב(ב), בשינויים המחויבים; קבע בית המשפט שעובד הציבור עשה את המעשה שלא תוך כדי מילוי תפקידו – תידחה התובענה נגד הרשות הציבורית.
(ג)בית המשפט יחליט בבקשת הרשות הציבורית או העובד כאמור בסעיף קטן (א), לאלתר.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוגשה תובענה נגד עובד רשות ציבורית על מעשה שנעשה בעת מילוי תפקידו כעובד הרשות הציבורית, רשאים הרשות הציבורית או העובד לבקש, בתוך תקופה שתיקבע בתקנות, כי בית המשפט יקבע שמתקיימים תנאי החסינות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}} לגבי מעשה העובד, אם נעשה המעשה; הוגשה בקשה כאמור, תצורף הרשות הציבורית להליך, אם לא צורפה אליו כנתבעת, ובית המשפט יקבע האם התקיימו תנאי החסינות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}}.
{{ח:תת|(ב)}} קבע בית המשפט כי התקיימו תנאי החסינות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}}, תידחה התובענה נגד עובד הרשות הציבורית, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב(ב)}}, בשינויים המחויבים; קבע בית המשפט שעובד הציבור עשה את המעשה שלא תוך כדי מילוי תפקידו – תידחה התובענה נגד הרשות הציבורית.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט יחליט בבקשת הרשות הציבורית או העובד כאמור בסעיף קטן (א), לאלתר.7דהצטרפות עובד ציבור כנתבע לתובענהתיקונים: תשס״ה
עובד ציבור רשאי להצטרף כנתבע לתובענה שהוגשה נגד המדינה או נגד הרשות הציבורית, לפי הענין, בשל מעשה שהיה אחראי בשלו אלמלא הוראת סעיף 7א(א), או לשמור, על אף הוראות סעיפים 7א עד 7ג, על מעמדו כנתבע בתובענה שהוגשה נגדו.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עובד ציבור רשאי להצטרף כנתבע לתובענה שהוגשה נגד המדינה או נגד הרשות הציבורית, לפי הענין, בשל מעשה שהיה אחראי בשלו אלמלא הוראת {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א(א)}}, או לשמור, על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיפים 7א עד 7ג}}, על מעמדו כנתבע בתובענה שהוגשה נגדו.7התקנותתיקונים: תשס״ה
שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות סעיפים 7ב עד 7ד, לרבות בענין –
(1)סדרי דין ומועדים;
(2)חובת מתן הודעה למדינה או לרשות הציבורית על הגשת תביעה;
(3)התנאים למסירת הודעה על ידי המדינה כאמור בסעיף 7ב(א), והמוסמך לאשר את מסירתה.
↺ פנימיות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות הנזיקין (אחריות עובדי ציבור), התשס״ו–2006.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיפים 7ב עד 7ד}}, לרבות בענין –
{{ח:תת|(1)}} סדרי דין ומועדים;
{{ח:תת|(2)}} חובת מתן הודעה למדינה או לרשות הציבורית על הגשת תביעה;
{{ח:תת|(3)}} התנאים למסירת הודעה על ידי המדינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7ב|בסעיף 7ב(א)}}, והמוסמך לאשר את מסירתה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הנזיקין (אחריות עובדי ציבור)|תקנות הנזיקין (אחריות עובדי ציבור), התשס״ו–2006}}.}}7ופיצוי ושיפוי המדינה או הרשות הציבוריתתיקונים: תשס״ה
(א)פעל עובד ציבור בסטיה חמורה מהתנהגות ראויה של עובד ציבור, זכאית המדינה או הרשות הציבורית, לפי הענין, על אף הוראות סעיף 7א –
(1)אם ביצע כלפיה עובד הציבור מעשה המקים אחריות בנזיקין – לפיצוי ממנו;
(2)אם נמצאה אחראית למעשה שעשה עובד הציבור – לשיפוי ממנו.
(ב)בהליכים על שיפוי לפי סעיף זה יהיו דמי השיפוי בסכום שיקבע בית המשפט על פי הצדק והיושר.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} פעל עובד ציבור בסטיה חמורה מהתנהגות ראויה של עובד ציבור, זכאית המדינה או הרשות הציבורית, לפי הענין, על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}} –
{{ח:תתת|(1)}} אם ביצע כלפיה עובד הציבור מעשה המקים אחריות בנזיקין – לפיצוי ממנו;
{{ח:תתת|(2)}} אם נמצאה אחראית למעשה שעשה עובד הציבור – לשיפוי ממנו.
{{ח:תת|(ב)}} בהליכים על שיפוי לפי סעיף זה יהיו דמי השיפוי בסכום שיקבע בית המשפט על פי הצדק והיושר.8רשות שופטת
אדם שהוא גופו בית משפט או בית דין או אחד מחבריהם, או שהוא ממלא כדין חובותיו של אדם כאמור, וכל אדם אחר המבצע פעולות שיפוט, לרבות בורר – לא תוגש נגדו תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו השיפוטי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אדם שהוא גופו בית משפט או בית דין או אחד מחבריהם, או שהוא ממלא כדין חובותיו של אדם כאמור, וכל אדם אחר המבצע פעולות שיפוט, לרבות בורר – לא תוגש נגדו תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו השיפוטי.9קטין
(א)לא תוגש תובענה נגד אדם על עוולה שעשה אותה בטרם מלאו לו שתים עשרה שנים.
(ב)מי שלא מלאו לו שמונה עשרה שנים יכול לתבוע על עוולה, ובכפוף לסעיף קטן (א) – להיתבע עליה; אולם אין להגיש נגדו תובענה על עוולה הנובעת, במישרין או בעקיפין, מחוזה שעשה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא תוגש תובענה נגד אדם על עוולה שעשה אותה בטרם מלאו לו שתים עשרה שנים.
{{ח:תת|(ב)}} מי שלא מלאו לו שמונה עשרה שנים יכול לתבוע על עוולה, ובכפוף לסעיף קטן (א) – להיתבע עליה; אולם אין להגיש נגדו תובענה על עוולה הנובעת, במישרין או בעקיפין, מחוזה שעשה.10תאגיד
תאגיד לא ייפרע פיצויים בשל עוולה אלא אם גרמה לו נזק.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תאגיד לא ייפרע פיצויים בשל עוולה אלא אם גרמה לו נזק.11מעוולים יחד
היה כל אחד משני בני־אדם או יותר חבים לפי הוראות פקודה זו, על מעשה פלוני, והמעשה הוא עוולה, יהיו חבים יחד על אותו מעשה כמעוולים יחד וניתנים להיתבע עליה יחד ולחוד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היה כל אחד משני בני־אדם או יותר חבים לפי הוראות פקודה זו, על מעשה פלוני, והמעשה הוא עוולה, יהיו חבים יחד על אותו מעשה כמעוולים יחד וניתנים להיתבע עליה יחד ולחוד.12אחריות של משתף ומשדל
לענין פקודה זו, המשתף עצמו, מסייע, מייעץ או מפתה למעשה או למחדל, שנעשו או שעומדים להיעשות על ידי זולתו, או מצווה, מרשה או מאשרר אותם, יהא חב עליהם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין פקודה זו, המשתף עצמו, מסייע, מייעץ או מפתה למעשה או למחדל, שנעשו או שעומדים להיעשות על ידי זולתו, או מצווה, מרשה או מאשרר אותם, יהא חב עליהם.13חבות מעביד
(א)לענין פקודה זו יהא מעביד חב על מעשה שעשה עובד שלו –
(1)אם הרשה או אישרר את המעשה;
(2)אם העובד עשה את המעשה תוך כדי עבודתו;
אולם –
(א)מעביד לא יהא חב על מעשה שעשה מי שאיננו מעובדיו, אלא אחד מעובדיו העביר לו תפקידו בלא הרשאתו המפורשת או המשתמעת של המעביד;
(ב)מי שהיה אנוס על פי דין להשתמש בשירותו של אדם שאין בחירתו מסורה לו, לא יהיה חב על מעשה שעשה האדם תוך כדי עבודתו זו.
(ב)רואים מעשה כאילו נעשה תוך כדי עבודתו של עובד, אם עשהו כעובד וכשהוא מבצע את התפקידים הרגילים של עבודתו והכרוכים בה אף על פי שמעשהו של העובד היה ביצוע לא נאות של מעשה שהרשה המעביד; אולם לא יראו כן מעשה שעשה העובד למטרות של עצמו ולא לענין המעביד.
(ג)לענין סעיף זה, מעשה – לרבות מחדל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לענין פקודה זו יהא מעביד חב על מעשה שעשה עובד שלו –
{{ח:תתת|(1)}} אם הרשה או אישרר את המעשה;
{{ח:תתת|(2)}} אם העובד עשה את המעשה תוך כדי עבודתו;
{{ח:תת}} אולם –
{{ח:תתת|(א)}} מעביד לא יהא חב על מעשה שעשה מי שאיננו מעובדיו, אלא אחד מעובדיו העביר לו תפקידו בלא הרשאתו המפורשת או המשתמעת של המעביד;
{{ח:תתת|(ב)}} מי שהיה אנוס על פי דין להשתמש בשירותו של אדם שאין בחירתו מסורה לו, לא יהיה חב על מעשה שעשה האדם תוך כדי עבודתו זו.
{{ח:תת|(ב)}} רואים מעשה כאילו נעשה תוך כדי עבודתו של עובד, אם עשהו כעובד וכשהוא מבצע את התפקידים הרגילים של עבודתו והכרוכים בה אף על פי שמעשהו של העובד היה ביצוע לא נאות של מעשה שהרשה המעביד; אולם לא יראו כן מעשה שעשה העובד למטרות של עצמו ולא לענין המעביד.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, מעשה – לרבות מחדל.14חבותו של שולח
לענין פקודה זו, המעסיק שלוח, שאיננו עובדו, בעשיית מעשה או סוג של מעשים למענו, יהא חב על כל דבר שיעשה השלוח בביצוע אותו מעשה או סוג מעשים ועל הדרך שבה הוא מבצע אותם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין פקודה זו, המעסיק שלוח, שאיננו עובדו, בעשיית מעשה או סוג של מעשים למענו, יהא חב על כל דבר שיעשה השלוח בביצוע אותו מעשה או סוג מעשים ועל הדרך שבה הוא מבצע אותם.15חבותו של בעל חוזה
לענין פקודה זו, העושה חוזה עם אדם אחר, שאיננו עובדו או שלוחו, על מנת שיעשה למענו מעשה פלוני, לא יהא חב על עוולה שתצמח תוך כדי עשיית אותו מעשה; הוראה זו לא תחול באחת מאלה:
(1)הוא התרשל בבחירת בעל חוזהו;
(2)הוא התערב בעבודתו של בעל חוזהו באופן שגרם לפגיעה או לנזק;
(3)הוא הרשה או אישרר את המעשה שגרם לפגיעה או לנזק;
(4)הוא היה אחראי מכוח חיקוק לעשיית המעשה שביצועו מסר לקבלן עצמאי;
(5)הדבר שלעשייתו נעשה החוזה היה שלא כדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין פקודה זו, העושה חוזה עם אדם אחר, שאיננו עובדו או שלוחו, על מנת שיעשה למענו מעשה פלוני, לא יהא חב על עוולה שתצמח תוך כדי עשיית אותו מעשה; הוראה זו לא תחול באחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא התרשל בבחירת בעל חוזהו;
{{ח:תת|(2)}} הוא התערב בעבודתו של בעל חוזהו באופן שגרם לפגיעה או לנזק;
{{ח:תת|(3)}} הוא הרשה או אישרר את המעשה שגרם לפגיעה או לנזק;
{{ח:תת|(4)}} הוא היה אחראי מכוח חיקוק לעשיית המעשה שביצועו מסר לקבלן עצמאי;
{{ח:תת|(5)}} הדבר שלעשייתו נעשה החוזה היה שלא כדין.16שמירת חבות
האמור בסעיפים 12, 14 ו־15 אינו גורע מחבותו של שום אדם על מעשה שעשה והאמור בסעיף 13 אינו גורע מחבותו של העובד על מעשה שעשה.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיפים 12}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}} {{ח:פנימי|סעיף 15|ו־15}} אינו גורע מחבותו של שום אדם על מעשה שעשה והאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}} אינו גורע מחבותו של העובד על מעשה שעשה.17ידיעתו של שלוח או עובד
כל מקום שלפי פקודה זו יש לטעון או להוכיח ידיעה, יראו ידיעתו של שלוח או עובד כידיעתו של שולחו או מעבידו, ובלבד שהידיעה נרכשה על ידי השלוח כשהוא פועל למען שולחו, או על ידי העובד תוך כדי עבודתו לגבי הענין או הדבר שעליהם נדרשת הידיעה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל מקום שלפי פקודה זו יש לטעון או להוכיח ידיעה, יראו ידיעתו של שלוח או עובד כידיעתו של שולחו או מעבידו, ובלבד שהידיעה נרכשה על ידי השלוח כשהוא פועל למען שולחו, או על ידי העובד תוך כדי עבודתו לגבי הענין או הדבר שעליהם נדרשת הידיעה.18בן־זוגתיקונים: תשכ״ט
אין בן־זוג חב על עוולה שעשה בן־זוגו אלא לפי הוראות סעיפים 11 עד 16.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין בן־זוג חב על עוולה שעשה בן־זוגו אלא לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיפים 11 עד 16}}.19השפעת מוות על עילת תביעה
(א)נפטר אדם – כל עילות תביעה בשל עוולה שהיו עומדות לנפטר או נגדו, יוסיפו לעמוד בעינן, בכפוף להוראות סעיף זה, לטובת עזבונו או נגד עזבונו, הכל לפי הענין.
(ב)היתה עילת תובענה מוסיפה לעמוד כאמור לטובת עזבונו של נפטר, והמעשה או המחדל היוצר את העילה גרם למותו, יהיו הפיצויים שניתן להיפרע לטובת העזבון מחושבים בלי שים לב להפסד או לריווח שנגרם לעזבון עקב המוות, אבל ניתן לכלול בהם סכום להוצאות קבורה.
(ג)נסבל נזק על ידי מעשה או מחדל שהיו משמשים עילה לתובענה בשל עוולה נגד אדם פלוני אלא שנפטר לפני הנזק או בשעת הנזק, יראו, לענין פקודה זו, את עילת התובענה שהיתה קיימת נגדו בשל המעשה או המחדל אילו נפטר אחרי הנזק, כאילו היתה קיימת נגדו לפני שנפטר.
(ד)הזכויות הנתונות לפי פקודה זו לעזבון של נפטר באות להוסיף על הזכויות הנתונות לתלויים בנפטר לפי פקודה זו או כל חיקוק אחר ולא לגרוע מהן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נפטר אדם – כל עילות תביעה בשל עוולה שהיו עומדות לנפטר או נגדו, יוסיפו לעמוד בעינן, בכפוף להוראות סעיף זה, לטובת עזבונו או נגד עזבונו, הכל לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} היתה עילת תובענה מוסיפה לעמוד כאמור לטובת עזבונו של נפטר, והמעשה או המחדל היוצר את העילה גרם למותו, יהיו הפיצויים שניתן להיפרע לטובת העזבון מחושבים בלי שים לב להפסד או לריווח שנגרם לעזבון עקב המוות, אבל ניתן לכלול בהם סכום להוצאות קבורה.
{{ח:תת|(ג)}} נסבל נזק על ידי מעשה או מחדל שהיו משמשים עילה לתובענה בשל עוולה נגד אדם פלוני אלא שנפטר לפני הנזק או בשעת הנזק, יראו, לענין פקודה זו, את עילת התובענה שהיתה קיימת נגדו בשל המעשה או המחדל אילו נפטר אחרי הנזק, כאילו היתה קיימת נגדו לפני שנפטר.
{{ח:תת|(ד)}} הזכויות הנתונות לפי פקודה זו לעזבון של נפטר באות להוסיף על הזכויות הנתונות לתלויים בנפטר לפי פקודה זו או כל חיקוק אחר ולא לגרוע מהן.20עזבון חדל פרעון
עזבון חֲדַל פרעון שניתן להגיש נגדו תובענה לפי סעיף 19, יראו כל חבות בשל עילת התובענה כאילו היא חוב בר הוכחה נגד העזבון אף שלפי טבעה היא דרישה לדמי נזק בלתי קצובים שאינם נובעים מחוזה או מהבטחה או מהפרת נאמנות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עזבון חֲדַל פרעון שניתן להגיש נגדו תובענה לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}, יראו כל חבות בשל עילת התובענה כאילו היא חוב בר הוכחה נגד העזבון אף שלפי טבעה היא דרישה לדמי נזק בלתי קצובים שאינם נובעים מחוזה או מהבטחה או מהפרת נאמנות.21פושט רגלתיקונים: תשע״ח
מי שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018, יכול לתבוע על עוולה; ואולם –
(1)הזכות לתבוע על עוולה שגרמה נזק ממון לנכסי מי שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי החוק האמור תעבור לידי הנאמן או תמומש בידיו;
(2)
(3)סעיף זה כפוף להוראות סעיף 19.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
הצג הפניות חיצוניות
- חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018 → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
- החוק האמור → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018}}, יכול לתבוע על עוולה; ואולם –
{{ח:תת|(1)}} הזכות לתבוע על עוולה שגרמה נזק ממון לנכסי מי שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|החוק האמור}} תעבור לידי הנאמן או תמומש בידיו;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(3)}} סעיף זה כפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}.22אין המחאה בנזיקין
הזכות לתרופה בשל עוולה, וכן החבות עליה, אינה ניתנת להמחאה אלא מכוח הדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הזכות לתרופה בשל עוולה, וכן החבות עליה, אינה ניתנת להמחאה אלא מכוח הדין.פרק ג׳: העוולות
סימן א׳: תקיפה
23תקיפה
(א)תקיפה היא שימוש בכוח מכל סוג שהוא, ובמתכוון, נגד גופו של אדם על ידי הכאה, נגיעה, הזזה או בכל דרך אחרת, בין במישרין ובין בעקיפין, שלא בהסכמת האדם או בהסכמתו שהושגה בתרמית, וכן נסיון או איום, על ידי מעשה או על ידי תנועה, להשתמש בכוח כאמור נגד גופו של אדם, כשהמנסה או המאיים גורם שהאדם יניח, מטעמים סבירים, שאכן יש לו אותה שעה הכוונה והיכולת לבצע את זממו.
(ב)”שימוש בכוח“, לענין סעיף זה – לרבות שימוש בחום, באור, בחשמל, בגאז, בריח או בכל דבר או חומר אחר, אם השתמשו בהם במידה שיש בה להזיק.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תקיפה היא שימוש בכוח מכל סוג שהוא, ובמתכוון, נגד גופו של אדם על ידי הכאה, נגיעה, הזזה או בכל דרך אחרת, בין במישרין ובין בעקיפין, שלא בהסכמת האדם או בהסכמתו שהושגה בתרמית, וכן נסיון או איום, על ידי מעשה או על ידי תנועה, להשתמש בכוח כאמור נגד גופו של אדם, כשהמנסה או המאיים גורם שהאדם יניח, מטעמים סבירים, שאכן יש לו אותה שעה הכוונה והיכולת לבצע את זממו.
{{ח:תת|(ב)}} ”שימוש בכוח“, לענין סעיף זה – לרבות שימוש בחום, באור, בחשמל, בגאז, בריח או בכל דבר או חומר אחר, אם השתמשו בהם במידה שיש בה להזיק.24הגנה מיוחדתתיקונים: תש״ס
בתובענה על תקיפה תהא הגנה לנתבע אם –
(1)עשה את המעשה בסבירות כדי להגן על עצמו או על זולתו מפני פגיעה בחיים, בגוף, בחירות או ברכוש, והיחס בין הנזק שסביר היה שייגרם מהמעשה לבין הנזק שסביר היה שיימנע על ידיו, היה סביר;
(2)השתמש במידה סבירה של כוח כדי למנוע את התובע מהיכנס שלא כדין למקרקעין או כדי להרחיקו מהם אחרי שנכנס אליהם, או שהה בהם, שלא כדין, והכל כשהנתבע היה תופשם או פעל מכוחו של תופשם; ואולם אם נכנס התובע, או ניסה להיכנס, למקרקעין שלא בכוח, תנאי להגנה הוא שהנתבע ביקש תחילה את התובע שלא להיכנס לשם, או לצאת משם אחרי שנכנס, ונתן לו הזדמנות סבירה למלא בקשתו בדרכי שלום;
(3)השתמש במידה סבירה של כוח כדי להגן על החזקתו במיטלטלין שהוא זכאי להחזיק בהם, או כדי להשיבם מידי התובע שלקח אותם ממנו, או עיכב אותם בידו, שלא כדין; ואולם אם לקח התובע, או ניסה לקחת, את המיטלטלין שלא בכוח, תנאי הוא להגנה שהנתבע ביקש תחילה את התובע שלא לקחת אותם, או להחזירם לו לאחר שלקחם, ונתן לו הזדמנות סבירה למלא בקשתו בדרכי שלום;
(4)עשה את מעשהו תוך כדי ביצוע, או סיוע כדין לבצע, צו מעצר או חיפוש, צו מסירה לדין, צו מאסר או צו עיכוב שניתנו על ידי בית משפט או רשות אחרת המוסמכת לכך, ובלבד שהמעשה שמתלוננים עליו הותר באותם צווים אף אם היה פגם בהם או בנתינתם;
(5)התובע לא היה שפוי בדעתו או היה לקוי בשכלו או בגופו, והכוח שהשתמש בו הנתבע היה, או נראה שהיה, במידת הנחיצות הסבירה להגנת התובע עצמו או להגנת אנשים אחרים, והשימוש בו היה בתום לב ובלי זדון;
(6)הנתבע והתובע היו שניהם חיילים בצבא־הגנה לישראל, והנתבע פעל מכוח דין החל על הצבא ולפי אותו דין;
(7)
(8)עשה בתום לב מעשה שהיה לו יסוד להניח שהוא לטובת התובע, אלא שלפני שעשהו לא היה בידו לקבל את הסכמת התובע, מפני שבנסיבות ההן לא היה בידי התובע לציין את הסכמתו או שהאדם הממונה עליו כדין לא היה בידו להסכים מטעמו, ולנתבע היה יסוד להניח כי טובת התובע מחייבת שלא לדחות את המעשה.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתובענה על תקיפה תהא הגנה לנתבע אם –
{{ח:תת|(1)}} עשה את המעשה בסבירות כדי להגן על עצמו או על זולתו מפני פגיעה בחיים, בגוף, בחירות או ברכוש, והיחס בין הנזק שסביר היה שייגרם מהמעשה לבין הנזק שסביר היה שיימנע על ידיו, היה סביר;
{{ח:תת|(2)}} השתמש במידה סבירה של כוח כדי למנוע את התובע מהיכנס שלא כדין למקרקעין או כדי להרחיקו מהם אחרי שנכנס אליהם, או שהה בהם, שלא כדין, והכל כשהנתבע היה תופשם או פעל מכוחו של תופשם; ואולם אם נכנס התובע, או ניסה להיכנס, למקרקעין שלא בכוח, תנאי להגנה הוא שהנתבע ביקש תחילה את התובע שלא להיכנס לשם, או לצאת משם אחרי שנכנס, ונתן לו הזדמנות סבירה למלא בקשתו בדרכי שלום;
{{ח:תת|(3)}} השתמש במידה סבירה של כוח כדי להגן על החזקתו במיטלטלין שהוא זכאי להחזיק בהם, או כדי להשיבם מידי התובע שלקח אותם ממנו, או עיכב אותם בידו, שלא כדין; ואולם אם לקח התובע, או ניסה לקחת, את המיטלטלין שלא בכוח, תנאי הוא להגנה שהנתבע ביקש תחילה את התובע שלא לקחת אותם, או להחזירם לו לאחר שלקחם, ונתן לו הזדמנות סבירה למלא בקשתו בדרכי שלום;
{{ח:תת|(4)}} עשה את מעשהו תוך כדי ביצוע, או סיוע כדין לבצע, צו מעצר או חיפוש, צו מסירה לדין, צו מאסר או צו עיכוב שניתנו על ידי בית משפט או רשות אחרת המוסמכת לכך, ובלבד שהמעשה שמתלוננים עליו הותר באותם צווים אף אם היה פגם בהם או בנתינתם;
{{ח:תת|(5)}} התובע לא היה שפוי בדעתו או היה לקוי בשכלו או בגופו, והכוח שהשתמש בו הנתבע היה, או נראה שהיה, במידת הנחיצות הסבירה להגנת התובע עצמו או להגנת אנשים אחרים, והשימוש בו היה בתום לב ובלי זדון;
{{ח:תת|(6)}} הנתבע והתובע היו שניהם חיילים בצבא־הגנה לישראל, והנתבע פעל מכוח דין החל על הצבא ולפי אותו דין;
{{ח:תת|(7)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(8)}} עשה בתום לב מעשה שהיה לו יסוד להניח שהוא לטובת התובע, אלא שלפני שעשהו לא היה בידו לקבל את הסכמת התובע, מפני שבנסיבות ההן לא היה בידי התובע לציין את הסכמתו או שהאדם הממונה עליו כדין לא היה בידו להסכים מטעמו, ולנתבע היה יסוד להניח כי טובת התובע מחייבת שלא לדחות את המעשה.25תיקונים: תשס״ה
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}סימן ב׳: כליאה
26כליאת שוא
כליאת שוא היא שלילת חירותו של אדם, שלילה מוחלטת ושלא כדין, למשך זמן כלשהו, באמצעים פיסיים או על ידי הופעה כבעל סמכות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כליאת שוא היא שלילת חירותו של אדם, שלילה מוחלטת ושלא כדין, למשך זמן כלשהו, באמצעים פיסיים או על ידי הופעה כבעל סמכות.27הגנה מיוחדת
בתובענה שהוגשה על כליאת שוא תהא הגנה לנתבע אם –
(1)עשה את מעשהו תוך כדי ביצוע, או סיוע כדין לבצע, צו מעצר או חיפוש, צו מסירה לדין, צו מאסר או צו עיכוב שניתנו על ידי בית משפט או רשות אחרת המוסמכת לכך, ובלבד שהמעשה שמתלוננים עליו הותר באותם צווים אף אם היה פגם בהם או בנתינתם;
(2)התובע היה נתון במשמורת כדין לפי הוראות חיקוק;
(3)התובע לא היה שפוי בדעתו או היה לקוי בשכלו או בגופו, ושלילת חירותו היתה, או נראה שהיתה, נחוצה באופן סביר להגנת התובע עצמו או להגנת אנשים אחרים ובוצעה בתום לב ובלי זדון;
(4)המעשה שהתובע מתלונן עליו היה מעשה, שהאדם שעשהו היה צפוי לעונש לפי הוראות חיקוק אילולא עשהו;
(5)הנתבע והתובע היו שניהם חיילים בצבא הגנה לישראל והנתבע פעל מכוח דין החל על הצבא ולפי אותו דין;
(6)הנתבע הוא הורו או אפוטרופסו או מורהו של התובע, או שהיחס שלו אל התובע דומה לשל הורו או אפוטרופסו או מורהו, והוא שלל מהתובע את חירותו שלילה ארעית בלבד לזמן שהיה נחוץ באופן סביר למען ייטיב דרכו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתובענה שהוגשה על כליאת שוא תהא הגנה לנתבע אם –
{{ח:תת|(1)}} עשה את מעשהו תוך כדי ביצוע, או סיוע כדין לבצע, צו מעצר או חיפוש, צו מסירה לדין, צו מאסר או צו עיכוב שניתנו על ידי בית משפט או רשות אחרת המוסמכת לכך, ובלבד שהמעשה שמתלוננים עליו הותר באותם צווים אף אם היה פגם בהם או בנתינתם;
{{ח:תת|(2)}} התובע היה נתון במשמורת כדין לפי הוראות חיקוק;
{{ח:תת|(3)}} התובע לא היה שפוי בדעתו או היה לקוי בשכלו או בגופו, ושלילת חירותו היתה, או נראה שהיתה, נחוצה באופן סביר להגנת התובע עצמו או להגנת אנשים אחרים ובוצעה בתום לב ובלי זדון;
{{ח:תת|(4)}} המעשה שהתובע מתלונן עליו היה מעשה, שהאדם שעשהו היה צפוי לעונש לפי הוראות חיקוק אילולא עשהו;
{{ח:תת|(5)}} הנתבע והתובע היו שניהם חיילים בצבא הגנה לישראל והנתבע פעל מכוח דין החל על הצבא ולפי אותו דין;
{{ח:תת|(6)}} הנתבע הוא הורו או אפוטרופסו או מורהו של התובע, או שהיחס שלו אל התובע דומה לשל הורו או אפוטרופסו או מורהו, והוא שלל מהתובע את חירותו שלילה ארעית בלבד לזמן שהיה נחוץ באופן סביר למען ייטיב דרכו.28תיקונים: תשס״ה
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}סימן ג׳: הסגת גבול
29הסגת גבול במקרקעין
הסגת גבול במקרקעין היא כניסה למקרקעין שלא כדין, או היזק או הפרעה בידי אדם למקרקעין שלא כדין; אך אין תובע יכול להיפרע פיצויים על הסגת גבול במקרקעין אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסגת גבול במקרקעין היא כניסה למקרקעין שלא כדין, או היזק או הפרעה בידי אדם למקרקעין שלא כדין; אך אין תובע יכול להיפרע פיצויים על הסגת גבול במקרקעין אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון.30חובת הראיה
בתובענה שהוגשה על הסגת גבול במקרקעין – על הנתבע הראיה שהמעשה שעליו מתלוננים לא היה שלא כדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתובענה שהוגשה על הסגת גבול במקרקעין – על הנתבע הראיה שהמעשה שעליו מתלוננים לא היה שלא כדין.31הסגת גבול במיטלטלין
הסגת גבול במיטלטלין היא לקיחת טובין שלא כדין מהחזקתו של אדם אחר, או הפרעה אלימה בהם בהיותם בהחזקתו של אדם אחר; אך אין תובע יכול להיפרע פיצויים על הסגת גבול במיטלטלין אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסגת גבול במיטלטלין היא לקיחת טובין שלא כדין מהחזקתו של אדם אחר, או הפרעה אלימה בהם בהיותם בהחזקתו של אדם אחר; אך אין תובע יכול להיפרע פיצויים על הסגת גבול במיטלטלין אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון.32חובת הראיה
בתובענה שהוגשה על הסגת גבול במיטלטלין – על הנתבע הראיה שהמעשה שעליו מתלוננים לא היה שלא כדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתובענה שהוגשה על הסגת גבול במיטלטלין – על הנתבע הראיה שהמעשה שעליו מתלוננים לא היה שלא כדין.33טעות בנוגע לזכות בעלות או החזקה
טעות בנוגע לבעלות או לזכות החזקה, ואפילו טעות בתום לב, וכן כוונה לפעול לטובת הבעל האמיתי, אינן הצדק להפרעה בנכסיו של אחר; אולם –
(1)המוביל טובין, או כל המקבל עליו הובלתם או שמירתם של טובין כשירות ציבורי, איננו מסיג גבול על ידי שהוא מטפל בטובין בדרך הרגילה של אותו שירות ורק לפי הוראתו ומטעמו של אדם שמסר לו את הטובין לשם כך מתוך הנחה בתום לב שמוסר הטובין זכאי לטפל בהם;
(2)פועל או עובד איננו מסיג גבול על ידי שהוא מטפל בנכס בדרך הרגילה של עבודתו ובדרך שהורשה על ידי מעבידו והוא מניח בתום לב שמעבידו זכאי להרשות לו דרך זו של טיפול.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} טעות בנוגע לבעלות או לזכות החזקה, ואפילו טעות בתום לב, וכן כוונה לפעול לטובת הבעל האמיתי, אינן הצדק להפרעה בנכסיו של אחר; אולם –
{{ח:תת|(1)}} המוביל טובין, או כל המקבל עליו הובלתם או שמירתם של טובין כשירות ציבורי, איננו מסיג גבול על ידי שהוא מטפל בטובין בדרך הרגילה של אותו שירות ורק לפי הוראתו ומטעמו של אדם שמסר לו את הטובין לשם כך מתוך הנחה בתום לב שמוסר הטובין זכאי לטפל בהם;
{{ח:תת|(2)}} פועל או עובד איננו מסיג גבול על ידי שהוא מטפל בנכס בדרך הרגילה של עבודתו ובדרך שהורשה על ידי מעבידו והוא מניח בתום לב שמעבידו זכאי להרשות לו דרך זו של טיפול.34תביעת זכות אינה הסגת גבול
טענת זכות לטפל בנכס או למנוע אדם אחר מטפל בו, היא בלבד איננה הסגת גבול.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} טענת זכות לטפל בנכס או למנוע אדם אחר מטפל בו, היא בלבד איננה הסגת גבול.34אתיקונים: תשל״ד, תשמ״א
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}סימן ד׳: רשלנות
35רשלנות
עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה.36חובה כלפי כל אדם
החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} החובה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 35|בסעיף 35}} מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים {{ח:פנימי|סעיף 35|באותו סעיף}}.37אחריות בעל מקרקעין כלפי מסיג גבולתיקונים: תש״ל
האחריות לפי סעיפים 35 ו־36 של בעל מקרקעין או של תופשם, בשל מצבם של המקרקעין, תחזוקתם או תיקונם, לא תחול כלפי מי שנכנס למקרקעין כמסיג גבול, אלא אם הוכיח התובע שנכנס בתום לב ובלי כוונה לעבור עבירה או לעשות עוולה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} האחריות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיפים 35}} {{ח:פנימי|סעיף 36|ו־36}} של בעל מקרקעין או של תופשם, בשל מצבם של המקרקעין, תחזוקתם או תיקונם, לא תחול כלפי מי שנכנס למקרקעין כמסיג גבול, אלא אם הוכיח התובע שנכנס בתום לב ובלי כוונה לעבור עבירה או לעשות עוולה.37אאחריות כלפי מסיג גבול בשטח צבאיתיקונים: תש״ל
(א)האחריות לפי סעיפים 35 ו־36 בשל מצבו של שטח צבאי, תחזוקתו או תיקונו או בשל השימוש בו, לא תחול כלפי מי שנכנס לאותו שטח כמסיג גבול, אלא אם הוכיח התובע שנכנס בתום לב ובלי כוונה לעבור עבירה או לעשות עוולה ושהאחראי לאותו שטח, או הפועל מטעמו במקום הכניסה, ידע על הימצאותו של הנכנס באותו שטח בשעה שנגרם הנזק.
(ב)בסעיף זה, ”שטח צבאי“ –
(1)מקרקעין התפושים בידי צבא־הגנה לישראל או שלוחה אחרת של מערכת הבטחון שאישר אותה שר הבטחון לענין זה;
(2)מקרקעין המשמשים למטרה בטחונית שעל הכניסה אליהם הופקדה שמירה או שהכניסה הוגבלה בהודעה המוצגת מחוצה להם;
(3)מקרקעין שיש בהם מיתקנים המיועדים למנוע כניסה לישראל או יציאה ממנה; לענין זה אישורו של מי שהסמיכו לכך שר הבטחון, כי המיתקן נועד לשמש למניעת כניסה לישראל או יציאה ממנה, יהא ראיה מוחלטת לדבר.
(ג)סעיף זה לא יחול אלא בתקופה שקיים במדינה מצב של חירום בתוקף אכרזה לפי סעיף 9(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 9(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948 → חוק-יסוד: הממשלה #סעיף 38
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} האחריות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיפים 35}} {{ח:פנימי|סעיף 36|ו־36}} בשל מצבו של שטח צבאי, תחזוקתו או תיקונו או בשל השימוש בו, לא תחול כלפי מי שנכנס לאותו שטח כמסיג גבול, אלא אם הוכיח התובע שנכנס בתום לב ובלי כוונה לעבור עבירה או לעשות עוולה ושהאחראי לאותו שטח, או הפועל מטעמו במקום הכניסה, ידע על הימצאותו של הנכנס באותו שטח בשעה שנגרם הנזק.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”שטח צבאי“ –
{{ח:תתת|(1)}} מקרקעין התפושים בידי צבא־הגנה לישראל או שלוחה אחרת של מערכת הבטחון שאישר אותה שר הבטחון לענין זה;
{{ח:תתת|(2)}} מקרקעין המשמשים למטרה בטחונית שעל הכניסה אליהם הופקדה שמירה או שהכניסה הוגבלה בהודעה המוצגת מחוצה להם;
{{ח:תתת|(3)}} מקרקעין שיש בהם מיתקנים המיועדים למנוע כניסה לישראל או יציאה ממנה; לענין זה אישורו של מי שהסמיכו לכך שר הבטחון, כי המיתקן נועד לשמש למניעת כניסה לישראל או יציאה ממנה, יהא ראיה מוחלטת לדבר.
{{ח:תת|(ג)}} סעיף זה לא יחול אלא בתקופה שקיים במדינה מצב של חירום בתוקף אכרזה לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 38|סעיף 9(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}.38חובת הראיה ברשלנות לגבי דברים מסוכנים
בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי דבר מסוכן, למעט אש או חיה, או על ידי שנמלט דבר העלול לגרום נזק בהימלטו, וכי הנתבע היה בעלו של הדבר או ממונה עליו או תופש הנכס שמתוכו נמלט הדבר – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי הדבר המסוכן או הנמלט התרשלות שיחוב עליה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי דבר מסוכן, למעט אש או חיה, או על ידי שנמלט דבר העלול לגרום נזק בהימלטו, וכי הנתבע היה בעלו של הדבר או ממונה עליו או תופש הנכס שמתוכו נמלט הדבר – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי הדבר המסוכן או הנמלט התרשלות שיחוב עליה.39חובת הראיה ברשלנות לגבי אש
בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי אש או עקב אש, וכי הנתבע הבעיר את האש או היה אחראי להבער האש, או שהוא תופש המקרקעין או בעל המיטלטלין שמהם יצאה האש – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי מקורה של האש או התפשטותה, התרשלות שיחוב עליה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי אש או עקב אש, וכי הנתבע הבעיר את האש או היה אחראי להבער האש, או שהוא תופש המקרקעין או בעל המיטלטלין שמהם יצאה האש – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי מקורה של האש או התפשטותה, התרשלות שיחוב עליה.40חובת הראיה ברשלנות לגבי חיה
בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שתי אלה:
(1)הנזק נגרם על ידי חיית־בר, או על ידי חיה שאינה חיית־בר אלא שהנתבע ידע, או חזקה עליו שידע, כי היא מועדת לעשות את המעשה שגרם את הנזק;
(2)הנתבע היה בעל אחת החיות האמורות או היה ממונה עליה –
על הנתבע הראיה שלא היתה לגביה התרשלות שיחוב עליה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שתי אלה:
{{ח:תת|(1)}} הנזק נגרם על ידי חיית־בר, או על ידי חיה שאינה חיית־בר אלא שהנתבע ידע, או חזקה עליו שידע, כי היא מועדת לעשות את המעשה שגרם את הנזק;
{{ח:תת|(2)}} הנתבע היה בעל אחת החיות האמורות או היה ממונה עליה –
{{ח:ת}} על הנתבע הראיה שלא היתה לגביה התרשלות שיחוב עליה.41חובת הראיה ברשלנות כשהדבר מעיד על עצמו
בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה כי לתובע לא היתה ידיעה או לא היתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק, וכי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו, ונראה לבית המשפט שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק התרשלות שיחוב עליה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה כי לתובע לא היתה ידיעה או לא היתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק, וכי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו, ונראה לבית המשפט שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק התרשלות שיחוב עליה.סימן ד׳1: היזק על ידי כלב
41אנזקים שנגרמו על ידי כלבתיקונים: תשנ״ב
בתובענה בשל נזק לגוף שנגרם על ידי כלב, חייב בעליו של הכלב או מי שמחזיק בכלב דרך קבע (להלן – הבעלים) לפצות את הניזוק, ואין נפקא מינה אם היתה או לא היתה התרשלות מצדו של הבעלים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתובענה בשל נזק לגוף שנגרם על ידי כלב, חייב בעליו של הכלב או מי שמחזיק בכלב דרך קבע (להלן – הבעלים) לפצות את הניזוק, ואין נפקא מינה אם היתה או לא היתה התרשלות מצדו של הבעלים.41בהגנותתיקונים: תשנ״ב
בתובענה לפי סימן זה לא תהא הגנה לבעלים, אלא אם כן הנזק נגרם עקב אחד מאלה –
(1)התגרות של הניזוק בכלב;
(2)תקיפת הניזוק את הבעלים, את בן זוגו, הורו או ילדו;
(3)הסגת גבול של הניזוק במקרקעין של הבעלים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתובענה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד1|סימן זה}} לא תהא הגנה לבעלים, אלא אם כן הנזק נגרם עקב אחד מאלה –
{{ח:תת|(1)}} התגרות של הניזוק בכלב;
{{ח:תת|(2)}} תקיפת הניזוק את הבעלים, את בן זוגו, הורו או ילדו;
{{ח:תת|(3)}} הסגת גבול של הניזוק במקרקעין של הבעלים.41גשמירת דיניםתיקונים: תשנ״ב
אין סימן זה גורע מזכויות אחרות לפי פקודה זו או לפי כל דין אחר.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד1|סימן זה}} גורע מזכויות אחרות לפי פקודה זו או לפי כל דין אחר.סימן ה׳: מיטרדים
42מיטרד לציבור
מיטרד לציבור הוא מעשה שאינו כדין או מחדל מחובה משפטית, כשהמעשה או המחדל מסכן את החיים, הבטיחות, הבריאות, הרכוש או הנוחות של הציבור, או שהוא מכשול לציבור להשתמש בזכות מזכויות הכלל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מיטרד לציבור הוא מעשה שאינו כדין או מחדל מחובה משפטית, כשהמעשה או המחדל מסכן את החיים, הבטיחות, הבריאות, הרכוש או הנוחות של הציבור, או שהוא מכשול לציבור להשתמש בזכות מזכויות הכלל.43תובענה על מיטרד לציבור
לא תוגש תובענה על מיטרד לציבור אלא –
(1)על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בא־כוחו, לשם מתן ציווי;
(2)על ידי אדם שסבל על ידי כך נזק ממון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא תוגש תובענה על מיטרד לציבור אלא –
{{ח:תת|(1)}} על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בא־כוחו, לשם מתן ציווי;
{{ח:תת|(2)}} על ידי אדם שסבל על ידי כך נזק ממון.44מיטרד ליחיד
(א)מיטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפושים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם וטיבם; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד מיטרד ליחיד אלא אם סבל ממנו נזק.
(ב)הוראות סעיף זה לא יחולו על הפרעה לאור שמש.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מיטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפושים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם וטיבם; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד מיטרד ליחיד אלא אם סבל ממנו נזק.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על הפרעה לאור שמש.45הגנה מיוחדת
בתובענה על מיטרד ליחיד תהא הגנה אם המעשה שעליו מתלוננים נעשה על פי תנאי חוזה או הסכם המחייבים את התובע ופועלים לטובת הנתבע.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתובענה על מיטרד ליחיד תהא הגנה אם המעשה שעליו מתלוננים נעשה על פי תנאי חוזה או הסכם המחייבים את התובע ופועלים לטובת הנתבע.46מיטרד קיים
בתובענה על מיטרד ליחיד לא תהא הגנה בכך בלבד שהמיטרד היה קיים לפני שהתובע תפש או רכש את המקרקעין הנדונים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתובענה על מיטרד ליחיד לא תהא הגנה בכך בלבד שהמיטרד היה קיים לפני שהתובע תפש או רכש את המקרקעין הנדונים.47שמירת דינים אחרים
הוראות הסעיפים 42 עד 46 באות להוסיף על ההוראות בנוגע למיטרד שנקבעו בכל חיקוק אחר ולא לגרוע מהן.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 42|הסעיפים 42 עד 46}} באות להוסיף על ההוראות בנוגע למיטרד שנקבעו בכל חיקוק אחר ולא לגרוע מהן.48הפרעה לאור שמש
אדם עושה עוולה אם הוא מונע, על ידי חסימה או בדרך אחרת, מבעל מקרקעין או מן התופש אותם ליהנות מכמות סבירה של אור שמש, בהתחשב עם מקומם וטיבם של המקרקעין, לאחר שהבעל או התופש או מי שקדמו להם בזכויות אלו נהנו ברציפות מאור זה – שלא לפי תנאי חוזה או הסכם – לפחות חמש עשרה שנים שקדמו בתכוף לחסימה או למניעה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אדם עושה עוולה אם הוא מונע, על ידי חסימה או בדרך אחרת, מבעל מקרקעין או מן התופש אותם ליהנות מכמות סבירה של אור שמש, בהתחשב עם מקומם וטיבם של המקרקעין, לאחר שהבעל או התופש או מי שקדמו להם בזכויות אלו נהנו ברציפות מאור זה – שלא לפי תנאי חוזה או הסכם – לפחות חמש עשרה שנים שקדמו בתכוף לחסימה או למניעה.48אמניעת תמיכהתיקונים: תשכ״ט־2
היה במקרקעין משום תמיכה למקרקעין שכנים, תהא עשיית דבר המונע או שולל תמיכה זו – עוולה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היה במקרקעין משום תמיכה למקרקעין שכנים, תהא עשיית דבר המונע או שולל תמיכה זו – עוולה.48בשימוש הדרוש לטובת הציבורתיקונים: תשכ״ט־2
שימוש במקרקעין הדרוש לטובת הציבור לא יהיה בו מיטרד לענין סימן זה, אף אם הוא גורם נזק למקרקעין שכנים או מונע מבעליהם הנאה מלאה ממקרקעיהם, ובלבד שהנזק שנגרם אינו חורג מתחום הנסבל והמשתמש נקט אמצעים סבירים כדי להקטין את הנזק ככל האפשר; אולם רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים – אם בתשלום חד פעמי ואם בתשלומים חוזרים – אם נגרם לבעל המקרקעין נזק ממון.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שימוש במקרקעין הדרוש לטובת הציבור לא יהיה בו מיטרד לענין {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן זה}}, אף אם הוא גורם נזק למקרקעין שכנים או מונע מבעליהם הנאה מלאה ממקרקעיהם, ובלבד שהנזק שנגרם אינו חורג מתחום הנסבל והמשתמש נקט אמצעים סבירים כדי להקטין את הנזק ככל האפשר; אולם רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים – אם בתשלום חד פעמי ואם בתשלומים חוזרים – אם נגרם לבעל המקרקעין נזק ממון.סימן ו׳: שליחת יד
49עיכוב נכס שלא כדין
עיכוב שלא כדין הוא מניעת מיטלטלין שלא כדין מאדם הזכאי להחזיק בהם מיד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עיכוב שלא כדין הוא מניעת מיטלטלין שלא כדין מאדם הזכאי להחזיק בהם מיד.50חובת ההוכחה
בתובענה שהוגשה על עיכוב שלא כדין – חובת ההוכחה על הנתבע שהמניעה היתה כדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתובענה שהוגשה על עיכוב שלא כדין – חובת ההוכחה על הנתבע שהמניעה היתה כדין.51החזרת המעוכב
בתובענה שהוגשה על עיכוב שלא כדין רשאי בית המשפט, לפי הנסיבות, לצוות על החזרת הנכס המעוכב, בנוסף על כל תרופה אחרת שנקבעה בפקודה זו או במקומה של תרופה כאמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתובענה שהוגשה על עיכוב שלא כדין רשאי בית המשפט, לפי הנסיבות, לצוות על החזרת הנכס המעוכב, בנוסף על כל תרופה אחרת שנקבעה בפקודה זו או במקומה של תרופה כאמור.52גזל
גזל הוא כשהנתבע מעביר שלא כדין לשימוש עצמו מיטלטלין שהזכות להחזיקם היא לתובע, על ידי שהנתבע לוקח אותם, מעכב אותם, משמיד אותם, מוסר אותם לאדם שלישי או שולל אותם מן התובע בדרך אחרת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} גזל הוא כשהנתבע מעביר שלא כדין לשימוש עצמו מיטלטלין שהזכות להחזיקם היא לתובע, על ידי שהנתבע לוקח אותם, מעכב אותם, משמיד אותם, מוסר אותם לאדם שלישי או שולל אותם מן התובע בדרך אחרת.53הגנה מיוחדתתיקונים: תשכ״ח
בתובענה שהוגשה על גזל תהא הגנה לנתבע, אם קנה את המיטלטלין בתום־לב בהתאם לסעיף 34 לחוק המכר, תשכ״ח–1968.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- לסעיף 34 לחוק המכר, תשכ״ח–1968 → חוק המכר #סעיף 34
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתובענה שהוגשה על גזל תהא הגנה לנתבע, אם קנה את המיטלטלין בתום־לב בהתאם {{ח:חיצוני|חוק המכר#סעיף 34|לסעיף 34 לחוק המכר, תשכ״ח–1968}}.54זכות אדם שלישי אינה הגנה
בתובענה שהוגשה על גזל לא יוכל הנתבע לשם הגנה להעלות, נגד האדם הזכאי להחזיק במיטלטלין מיד, את זכותו של אדם שלישי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתובענה שהוגשה על גזל לא יוכל הנתבע לשם הגנה להעלות, נגד האדם הזכאי להחזיק במיטלטלין מיד, את זכותו של אדם שלישי.55החזרת הגזלה
בתובענה שהוגשה על גזל רשאי בית המשפט, לפי הנסיבות, לצוות על החזרת הגזלה, בנוסף על כל תרופה אחרת שנקבעה בפקודה זו או במקומה של תרופה כאמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתובענה שהוגשה על גזל רשאי בית המשפט, לפי הנסיבות, לצוות על החזרת הגזלה, בנוסף על כל תרופה אחרת שנקבעה בפקודה זו או במקומה של תרופה כאמור.סימן ז׳: הטעיה
56תרמית
תרמית היא הֶצֵג כוזב של עובדה בידיעה שהיא כוזבת או באין אמונה באמיתותה או מתוך קלות ראש, כשלא איכפת למציג אם אמת היא או כזב, ובכוונה שהמוטעה על ידי ההיצג יפעל על פיו; אולם אין להגיש תובענה על היצג כאמור, אלא אם היה מכוון להטעות את התובע, אף הטעה אותו, והתובע פעל על פיו וסבל על ידי כך נזק ממון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תרמית היא הֶצֵג כוזב של עובדה בידיעה שהיא כוזבת או באין אמונה באמיתותה או מתוך קלות ראש, כשלא איכפת למציג אם אמת היא או כזב, ובכוונה שהמוטעה על ידי ההיצג יפעל על פיו; אולם אין להגיש תובענה על היצג כאמור, אלא אם היה מכוון להטעות את התובע, אף הטעה אותו, והתובע פעל על פיו וסבל על ידי כך נזק ממון.57סייג לתובענה על תרמית מסויימת
אין להגיש תובענה על היצג כאמור בסעיף 56, שנעשתה בנוגע לאָפיו של אדם, להתנהגותו, לאשראי שלו, לכשרו, למלאכתו או לעיסוקו, כדי להשיג בשבילו אשראי, כסף או טובין, אלא אם היה ההיצג בכתב חתום בידי הנתבע עצמו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין להגיש תובענה על היצג כאמור {{ח:פנימי|סעיף 56|בסעיף 56}}, שנעשתה בנוגע לאָפיו של אדם, להתנהגותו, לאשראי שלו, לכשרו, למלאכתו או לעיסוקו, כדי להשיג בשבילו אשראי, כסף או טובין, אלא אם היה ההיצג בכתב חתום בידי הנתבע עצמו.58שקר מפגיע
(א)שקר מפגיע הוא פרסום הודעה כוזבת בזדון בין בעל פה ובין בדרך אחרת, בנוגע לעסקו של אדם, למשלח ידו, למקצועו, או לטובין שלו או לזכות קנין שלו; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד פרסום כזה אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון.
(ב)”פרסום“, לענין סעיף זה – כמשמעותו בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, תשכ״ה–1965.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, תשכ״ה–1965 → חוק איסור לשון הרע #סעיף 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שקר מפגיע הוא פרסום הודעה כוזבת בזדון בין בעל פה ובין בדרך אחרת, בנוגע לעסקו של אדם, למשלח ידו, למקצועו, או לטובין שלו או לזכות קנין שלו; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד פרסום כזה אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון.
{{ח:תת|(ב)}} ”פרסום“, לענין סעיף זה – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק איסור לשון הרע#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, תשכ״ה–1965}}.59תיקונים: תשנ״ט
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}סימן ח׳: נגישה
60נגישהתיקונים: תשכ״ח־2, תשל״ב, תשל״ח
נגישׂה היא פתיחתו או המשכתו – למעשה, ובזדון, ובלי סיבה סבירה ומסתברת – של הליך נֵפֶל, נגד אדם, בפלילים או בפשיטת רגל או בפירוק, וההליך חיבל באשראי שלו או בשמו הטוב או סיכן את חירותו, ונסתיים לטובתו, אם היה ההליך עשוי להסתיים כך; אך לא תוגש תובענה נגד אדם על נגישׂה רק משום שמסר ידיעות לרשות מוסמכת שפתחה בהליכים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נגישׂה היא פתיחתו או המשכתו – למעשה, ובזדון, ובלי סיבה סבירה ומסתברת – של הליך נֵפֶל, נגד אדם, בפלילים או בפשיטת רגל או בפירוק, וההליך חיבל באשראי שלו או בשמו הטוב או סיכן את חירותו, ונסתיים לטובתו, אם היה ההליך עשוי להסתיים כך; אך לא תוגש תובענה נגד אדם על נגישׂה רק משום שמסר ידיעות לרשות מוסמכת שפתחה בהליכים.61תיקונים: תשס״ה
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}סימן ט׳: גרם הפרת חוזה
62גרם הפרת חוזה שלא כדין
(א)מי שביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם שיפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי הריהו עושה עוולה כלפי אותו אדם שלישי, אולם האדם השלישי לא יוכל להיפרע פיצויים בעד עוולה זו אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון.
(ב)לענין סעיף זה, היחסים הנוצרים על ידי נישואין לא ייחשבו כחוזה, ושביתה והשבתה לא ייחשבו כהפרת חוזה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מי שביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם שיפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי הריהו עושה עוולה כלפי אותו אדם שלישי, אולם האדם השלישי לא יוכל להיפרע פיצויים בעד עוולה זו אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, היחסים הנוצרים על ידי נישואין לא ייחשבו כחוזה, ושביתה והשבתה לא ייחשבו כהפרת חוזה.סימן י׳: הפרת חובה חקוקה
63הפרת חובה חקוקה
(א)מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק – למעט פקודה זו – והחיקוק, לפי פירושו הנכון, נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר, וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק; אולם אין האדם האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו, אם החיקוק, לפי פירושו הנכון, התכוון להוציא תרופה זו.
(ב)לענין סעיף זה רואים חיקוק כאילו נעשה לטובתו או להגנתו של פלוני, אם לפי פירושו הנכון הוא נועד לטובתו או להגנתו של אותו פלוני או לטובתם או להגנתם של בני־אדם בכלל או של בני־אדם מסוג או הגדר שעמם נמנה אותו פלוני.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק – למעט פקודה זו – והחיקוק, לפי פירושו הנכון, נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר, וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק; אולם אין האדם האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו, אם החיקוק, לפי פירושו הנכון, התכוון להוציא תרופה זו.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה רואים חיקוק כאילו נעשה לטובתו או להגנתו של פלוני, אם לפי פירושו הנכון הוא נועד לטובתו או להגנתו של אותו פלוני או לטובתם או להגנתם של בני־אדם בכלל או של בני־אדם מסוג או הגדר שעמם נמנה אותו פלוני.פרק ד׳: אשם
64גרם נזק באשם
”אָשָם“ הוא מעשהו או מחדלו של אדם, שהם עוולה לפי פקודה זו, או שהם עוולה כשיש בצדם נזק, או שהם התרשלות שהזיקה לעצמו, ורואים אדם כמי שגרם לנזק בַּאֲשָמוֹ, אם היה האשם הסיבה או אחת הסיבות לנזק; אולם לא יראוהו כך אם נתקיימה אחת מאלה:
(1)הנזק נגרם על ידי מקרה טבעי בלתי רגיל, שאדם סביר לא יכול היה לראותו מראש ואי אפשר היה למנוע תוצאותיו אף בזהירות סבירה;
(2)אֲשָמוֹ של אדם אחר הוא שהיה הסיבה המכרעת לנזק;
(3)הוא ילד שלא מלאו לו שתים עשרה שנה, והוא שניזוק, לאחר שהאדם שגרם לנזק הזמין אותו, או הרשה לו, לשהות בנכס, שבו או בקשר עמו אירע הנזק או להימצא כה קרוב לאותו נכס שבמהלכם הרגיל של הדברים היה עשוי להיפגע באשמו של אותו אדם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ”אָשָם“ הוא מעשהו או מחדלו של אדם, שהם עוולה לפי פקודה זו, או שהם עוולה כשיש בצדם נזק, או שהם התרשלות שהזיקה לעצמו, ורואים אדם כמי שגרם לנזק בַּאֲשָמוֹ, אם היה האשם הסיבה או אחת הסיבות לנזק; אולם לא יראוהו כך אם נתקיימה אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הנזק נגרם על ידי מקרה טבעי בלתי רגיל, שאדם סביר לא יכול היה לראותו מראש ואי אפשר היה למנוע תוצאותיו אף בזהירות סבירה;
{{ח:תת|(2)}} אֲשָמוֹ של אדם אחר הוא שהיה הסיבה המכרעת לנזק;
{{ח:תת|(3)}} הוא ילד שלא מלאו לו שתים עשרה שנה, והוא שניזוק, לאחר שהאדם שגרם לנזק הזמין אותו, או הרשה לו, לשהות בנכס, שבו או בקשר עמו אירע הנזק או להימצא כה קרוב לאותו נכס שבמהלכם הרגיל של הדברים היה עשוי להיפגע באשמו של אותו אדם.65התנהגות התובע
נתבע שגרם לנזק באשמו, אלא שהתנהגותו של התובע היא שהביאה לידי האשם, רשאי בית המשפט לפטור אותו מחבותו לפצות את התובע או להקטין את הפיצויים ככל שבית המשפט יראה לצודק.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נתבע שגרם לנזק באשמו, אלא שהתנהגותו של התובע היא שהביאה לידי האשם, רשאי בית המשפט לפטור אותו מחבותו לפצות את התובע או להקטין את הפיצויים ככל שבית המשפט יראה לצודק.66התנהגות הנתבע
מקום שגם התובע גם הנתבע גרמו לנזק באשמם, אלא שהתנהגותו של הנתבע היא שהביאה לידי אשמו של התובע, רשאי בית המשפט להגדיל את הפיצויים שהנתבע היה חייב לשלם, אילולא הוראות סעיף 64, ובלבד שלא יעלו על הסכום שהיה חייב לשלם לולא גרם גם התובע לנזק באשמו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מקום שגם התובע גם הנתבע גרמו לנזק באשמם, אלא שהתנהגותו של הנתבע היא שהביאה לידי אשמו של התובע, רשאי בית המשפט להגדיל את הפיצויים שהנתבע היה חייב לשלם, אילולא הוראות {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}}, ובלבד שלא יעלו על הסכום שהיה חייב לשלם לולא גרם גם התובע לנזק באשמו.67אשם של פלוני – מהו
אשמו של פלוני, לענין סעיפים 64 עד 66 – לרבות אשמו של אדם שאותו פלוני אחראי לו, והוא כשאין משמעות אחרת מתחייבת מן ההקשר.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אשמו של פלוני, לענין {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיפים 64 עד 66}} – לרבות אשמו של אדם שאותו פלוני אחראי לו, והוא כשאין משמעות אחרת מתחייבת מן ההקשר.68אשם תורם
(א)סבל אדם נזק, מקצתו עקב אשמו שלו ומקצתו עקב אשמו של אחר, לא תיכשל תביעת פיצויים בעד הנזק מחמת אשמו של הניזוק, אלא שהפיצויים שייפָּרעו יופחתו בשיעור שבית המשפט ימצא לנכון ולצודק תוך התחשבות במידת אחריותו של התובע לנזק; אולם האמור בזה אין כוחו יפה להכשיל הגנה הנובעת מחוזה, ואם חל על התביעה חוזה או דין המגבילים את החבות, לא ייפָּרע התובע פיצויים למעלה מן הגבול שנקבע כאמור.
(ב)הופחתו הפיצויים לפי סעיף קטן (א), יקבע בית המשפט וירשום את סך כל הפיצויים שהתובע היה יכול להיפָּרע אילולא אשמו.
(ג)הוראות הסעיפים 11 ו־83 יחולו כל אימת שנמצאו שניים או יותר חבים לפי סעיף קטן (א) על נזק שנגרם לאדם, או שהיו חבים אילו נתבעו לדין.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} סבל אדם נזק, מקצתו עקב אשמו שלו ומקצתו עקב אשמו של אחר, לא תיכשל תביעת פיצויים בעד הנזק מחמת אשמו של הניזוק, אלא שהפיצויים שייפָּרעו יופחתו בשיעור שבית המשפט ימצא לנכון ולצודק תוך התחשבות במידת אחריותו של התובע לנזק; אולם האמור בזה אין כוחו יפה להכשיל הגנה הנובעת מחוזה, ואם חל על התביעה חוזה או דין המגבילים את החבות, לא ייפָּרע התובע פיצויים למעלה מן הגבול שנקבע כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הופחתו הפיצויים לפי סעיף קטן (א), יקבע בית המשפט וירשום את סך כל הפיצויים שהתובע היה יכול להיפָּרע אילולא אשמו.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|הסעיפים 11}} {{ח:פנימי|סעיף 83|ו־83}} יחולו כל אימת שנמצאו שניים או יותר חבים לפי סעיף קטן (א) על נזק שנגרם לאדם, או שהיו חבים אילו נתבעו לדין.69אשם תורם שגרם מוות
מת אדם עקב אשמו שלו ושל אחר, ואילו הוגשה תובענה לטובת העזבון לפי סעיף 19 היה בית המשפט מפחית את הפיצויים לפי סעיף 68(א), הרי אם תוגש תובענה לטובת התלויים באותו אדם לפי סעיף 78 יופחתו הפיצויים בשיעור יחסי.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מת אדם עקב אשמו שלו ושל אחר, ואילו הוגשה תובענה לטובת העזבון לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}} היה בית המשפט מפחית את הפיצויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(א)}}, הרי אם תוגש תובענה לטובת התלויים באותו אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}} יופחתו הפיצויים בשיעור יחסי.70טענת התיישנות
בכל מקרה שחל עליו סעיף 68(א) ואחד מבני האשם פוטר עצמו מחבותו כלפי בר־אשם פלוני או בא־כוחו החוקי, בהסתמך על דין התיישנות, לא יהיה זכאי להיפָּרע מאותו פלוני או מבא־כוחו פיצויים או השתתפות מכוח הסעיף האמור.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכל מקרה שחל עליו {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(א)}} ואחד מבני האשם פוטר עצמו מחבותו כלפי בר־אשם פלוני או בא־כוחו החוקי, בהסתמך על דין התיישנות, לא יהיה זכאי להיפָּרע מאותו פלוני או מבא־כוחו פיצויים או השתתפות מכוח {{ח:פנימי|סעיף 68|הסעיף האמור}}.פרק ה׳: תרופות לעוולות
71כל בית משפט מוסמך ליתן תרופה
כל בית משפט אזרחי יהא מוסמך בתחומי שיפוטו ליתן תרופה לעוולה על פי פקודה זו, בכפוף להוראות כל דין חקוק החל על אותו בית משפט, ורשאי הוא ליתן ציווי בשל עוולה גם כשלא נתבעו או לא נפסקו פיצויים או סעד אחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל בית משפט אזרחי יהא מוסמך בתחומי שיפוטו ליתן תרופה לעוולה על פי פקודה זו, בכפוף להוראות כל דין חקוק החל על אותו בית משפט, ורשאי הוא ליתן ציווי בשל עוולה גם כשלא נתבעו או לא נפסקו פיצויים או סעד אחר.72ציוויים
ציווי יכול שיהיה צו עשה או צו לא־תעשה, לשעה או לתמיד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ציווי יכול שיהיה צו עשה או צו לא־תעשה, לשעה או לתמיד.73תנאים למתן ציווי
בית המשפט לא יתן ציווי לשעה אלא אם ראה להנחת דעתו, על פי תצהיר או בדרך אחרת, כי קיימת שאלה של ממש שיש לדון בה, וקרוב לודאי שהתובע יהא זכאי לתרופה ושיהא קשה, או אי אפשר, לעשות מלוא הצדק בשלב מאוחר יותר אם לא יינתן ציווי לשעה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט לא יתן ציווי לשעה אלא אם ראה להנחת דעתו, על פי תצהיר או בדרך אחרת, כי קיימת שאלה של ממש שיש לדון בה, וקרוב לודאי שהתובע יהא זכאי לתרופה ושיהא קשה, או אי אפשר, לעשות מלוא הצדק בשלב מאוחר יותר אם לא יינתן ציווי לשעה.74מקום שאין ליתן ציווי
בית המשפט לא יתן ציווי, אם הוא סבור שהפגיעה או הנזק שנגרמו לתובע הם קטנים וניתנים להערכה בכסף ולפיצוי מספיק בתשלום כסף, ומתן ציווי יהיה בו משום התעמרות בנתבע, אך רשאי הוא לפסוק פיצויים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט לא יתן ציווי, אם הוא סבור שהפגיעה או הנזק שנגרמו לתובע הם קטנים וניתנים להערכה בכסף ולפיצוי מספיק בתשלום כסף, ומתן ציווי יהיה בו משום התעמרות בנתבע, אך רשאי הוא לפסוק פיצויים.75שמירת סמכויות
הוראות סעיפים 72 עד 74 באות להוסיף על סמכויות בתי המשפט ליתן ציווי לפי כל דין חקוק אחר ולא לגרוע מהן.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיפים 72 עד 74}} באות להוסיף על סמכויות בתי המשפט ליתן ציווי לפי כל דין חקוק אחר ולא לגרוע מהן.76פיצויים
פיצויים אפשר שיינתנו הם בלבד או בנוסף על ציווי או במקומו; אלא שאם –
(1)סבל התובע נזק, יינתנו פיצויים רק בשל אותו נזק שעלול לבוא באורח טבעי במהלכם הרגיל של הדברים ושבא במישרין מעוולת הנתבע;
(2)סבל התובע נזק ממון, לא יינתנו לו פיצויים בשל הנזק אלא אם מסר פרטים עליו בכתב התביעה או בצירוף לו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פיצויים אפשר שיינתנו הם בלבד או בנוסף על ציווי או במקומו; אלא שאם –
{{ח:תת|(1)}} סבל התובע נזק, יינתנו פיצויים רק בשל אותו נזק שעלול לבוא באורח טבעי במהלכם הרגיל של הדברים ושבא במישרין מעוולת הנתבע;
{{ח:תת|(2)}} סבל התובע נזק ממון, לא יינתנו לו פיצויים בשל הנזק אלא אם מסר פרטים עליו בכתב התביעה או בצירוף לו.77אין נפרעים אלא פעם אחת בלבד
(א)בכפוף להוראות סעיפים 83–85, אדם שנפרע פיצויים או סעד אחר בשל עוולה, ומי שתובע באמצעות אדם כאמור או מכוחו, לא ייפרעו פיצויים נוספים בשל אותה עוולה.
(ב)לא ייפָּרע אדם פיצויים או סעד אחר בשל עוולה אם יש בה גם הפרת חוזה או הפרת חיוב הדומה לחיוב על פי חוזה, ובית משפט, בית דין או בורר כבר פסק פיצויים בעד הפרה זו לאותו אדם או למי שמכוחו הוא תובע.
(ג)לא ייפרע אדם פיצויים בעד הפרת חוזה או בעד הפרת חיוב הדומה לחיוב על פי חוזה, אם אותה הפרה היא גם עוולה ובית משפט כבר פסק בשל אותה עוולה פיצויים או סעד אחר לאותו אדם או למי שבאמצעותו או מכוחו הוא תובע.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 83|סעיפים 83–85}}, אדם שנפרע פיצויים או סעד אחר בשל עוולה, ומי שתובע באמצעות אדם כאמור או מכוחו, לא ייפרעו פיצויים נוספים בשל אותה עוולה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייפָּרע אדם פיצויים או סעד אחר בשל עוולה אם יש בה גם הפרת חוזה או הפרת חיוב הדומה לחיוב על פי חוזה, ובית משפט, בית דין או בורר כבר פסק פיצויים בעד הפרה זו לאותו אדם או למי שמכוחו הוא תובע.
{{ח:תת|(ג)}} לא ייפרע אדם פיצויים בעד הפרת חוזה או בעד הפרת חיוב הדומה לחיוב על פי חוזה, אם אותה הפרה היא גם עוולה ובית משפט כבר פסק בשל אותה עוולה פיצויים או סעד אחר לאותו אדם או למי שבאמצעותו או מכוחו הוא תובע.78זכותם של תלויים לפיצויים
גרמה עוולה למותו של אדם, והיה אותו אדם, אילולא מת, זכאי אותה שעה לפיצויים לפי פקודה זו בעד חבלת גוף שגרמה לו העוולה – יהיו בן זוגו, הורו וילדו זכאים לפיצויים מן האדם האחראי לעוולה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} גרמה עוולה למותו של אדם, והיה אותו אדם, אילולא מת, זכאי אותה שעה לפיצויים לפי פקודה זו בעד חבלת גוף שגרמה לו העוולה – יהיו בן זוגו, הורו וילדו זכאים לפיצויים מן האדם האחראי לעוולה.79הזכאי להגיש תובענה
תובענה לפיצויים לפי סעיף 78 תוגש על ידי מבצע הצוואה, או מנהל העזבון, או היורשים של המת, לטובת בן זוגו, הורו וילדו, או לטובת אלה מהם שעודם בחיים; אם תוך ששה חדשים לאחר מות הנפגע לא הוגשה תובענה כאמור – כל מי שלטובתו אפשר היה להגישה רשאי להגישה בשם כולם או בשם מקצתם.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תובענה לפיצויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}} תוגש על ידי מבצע הצוואה, או מנהל העזבון, או היורשים של המת, לטובת בן זוגו, הורו וילדו, או לטובת אלה מהם שעודם בחיים; אם תוך ששה חדשים לאחר מות הנפגע לא הוגשה תובענה כאמור – כל מי שלטובתו אפשר היה להגישה רשאי להגישה בשם כולם או בשם מקצתם.80הפיצויים וחישובם
בתובענה לפי סעיף 78 יש למסור פרטים בדבר האנשים שלטובתם היא מוגשת ובדבר הפסד הממון שסבל כל אחד מהם עקב מות הנפגע, והפיצויים יינתנו בעד הפסד הממון שסבלו למעשה, או עתידים לסבול אותו למעשה, ובכלל זה הוצאות שהוציאו לקבורתו; לאחר שינוכו מסכום הפיצויים הוצאות משפט שלא נגבו מהנתבע, יקבע בית המשפט בשעת שפיטה, את חלקו של כל אחד מן הזכאים בסכום הנותר.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתובענה לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}} יש למסור פרטים בדבר האנשים שלטובתם היא מוגשת ובדבר הפסד הממון שסבל כל אחד מהם עקב מות הנפגע, והפיצויים יינתנו בעד הפסד הממון שסבלו למעשה, או עתידים לסבול אותו למעשה, ובכלל זה הוצאות שהוציאו לקבורתו; לאחר שינוכו מסכום הפיצויים הוצאות משפט שלא נגבו מהנתבע, יקבע בית המשפט בשעת שפיטה, את חלקו של כל אחד מן הזכאים בסכום הנותר.81סכומים שלא יחושבו
בקביעת סכום הפיצויים לא יובאו בחשבון –
(1)סכום שנתקבל או שזכאים לקבלו במות המת לפי חוזה ביטוח;
(2)סכום ששולם או שחייבים לשלמו לרגל האבל על המת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בקביעת סכום הפיצויים לא יובאו בחשבון –
{{ח:תת|(1)}} סכום שנתקבל או שזכאים לקבלו במות המת לפי חוזה ביטוח;
{{ח:תת|(2)}} סכום ששולם או שחייבים לשלמו לרגל האבל על המת.82פיצויים וגימלאות מביטוח לאומי
(א)המבוטח לפי חלק ב׳ לחוק הביטוח הלאומי, תשי״ד–1953 (להלן בפרק זה – החוק), לרבות התלוי בו כאמור בסעיף 22(ב) לחוק, שהיו זכאים לפי פקודה זו עקב מאורע אחד גם לפיצויים מן המעביד, וגם לגימלה לפי חלק ב׳ לחוק – תנוכה הגימלה מסכום הפיצויים שהיו מגיעים להם ממעבידם אילולא סעיף זה.
(ב)לענין סעיף זה –
”גימלה“ – השווי הכספי של הגימלאות, להוציא גימלה בעין, שניתנו או שעתידות להינתן לפי חלק ב׳ לחוק, לרבות תמורת דמי פגיעה המשתלמת לפי סעיף 38 לחוק, וגימלה שהופחתה או שנשללה עקב מעשה או מחדל של העובד, או שלא ניתנה בגלל בחירה בגימלה אחרת לפי החוק, רואים אותה כאילו ניתנה או שעתידה להינתן בשלמותה; הוראות שר העבודה לפי סעיף 49(ב) לחוק בדבר היוון קיצבאות ובדבר חישוב ערכן הכספי של גימלאות בעין, כוחן יפה גם לקביעת השווי הכספי של גימלאות לענין סעיף קטן זה;
”מעביד“ – החייב לפי החוק בתשלום דמי הביטוח בעד המבוטח, לרבות מי שהמעביד אחראי למעשהו לפי סעיף 13 לפקודה זו.
(ג)בנסיבות האמורות בסעיף קטן (א) לא יראו, לענין סעיף 70 לחוק, את המעביד כצד שלישי שזכויות כלפיו מועברות למוסד לביטוח לאומי.
↗ חיצוניות: 9↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- חלק ב׳ לחוק הביטוח הלאומי, תשי״ד–1953 → חוק הביטוח הלאומי #פרק ה
- בסעיף 22(ב) לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 103
- חלק ב׳ לחוק → חוק הביטוח הלאומי #פרק ה
- חלק ב׳ לחוק → חוק הביטוח הלאומי #פרק ה
- סעיף 38 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #פרק טו
- החוק → חוק הביטוח הלאומי
- סעיף 49(ב) לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 369
- החוק → חוק הביטוח הלאומי
- סעיף 70 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #פרק יד סימן ד
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המבוטח לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ה|חלק ב׳ לחוק הביטוח הלאומי, תשי״ד–1953}} (להלן {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} – החוק), לרבות התלוי בו כאמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 103|בסעיף 22(ב) לחוק}}, שהיו זכאים לפי פקודה זו עקב מאורע אחד גם לפיצויים מן המעביד, וגם לגימלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ה|חלק ב׳ לחוק}} – תנוכה הגימלה מסכום הפיצויים שהיו מגיעים להם ממעבידם אילולא סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גימלה“ – השווי הכספי של הגימלאות, להוציא גימלה בעין, שניתנו או שעתידות להינתן לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ה|חלק ב׳ לחוק}}, לרבות תמורת דמי פגיעה המשתלמת לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק טו|סעיף 38 לחוק}}, וגימלה שהופחתה או שנשללה עקב מעשה או מחדל של העובד, או שלא ניתנה בגלל בחירה בגימלה אחרת לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|החוק}}, רואים אותה כאילו ניתנה או שעתידה להינתן בשלמותה; הוראות שר העבודה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 369|סעיף 49(ב) לחוק}} בדבר היוון קיצבאות ובדבר חישוב ערכן הכספי של גימלאות בעין, כוחן יפה גם לקביעת השווי הכספי של גימלאות לענין סעיף קטן זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעביד“ – החייב לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|החוק}} בתשלום דמי הביטוח בעד המבוטח, לרבות מי שהמעביד אחראי למעשהו לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13 לפקודה זו}}.
{{ח:תת|(ג)}} בנסיבות האמורות בסעיף קטן (א) לא יראו, לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יד סימן ד|סעיף 70 לחוק}}, את המעביד כצד שלישי שזכויות כלפיו מועברות למוסד לביטוח לאומי.83תביעה ושיפוי במעוולים יחד
(א)סבל אדם נזק עקב עוולה – אין פסק הדין שניתן נגד מעוול החב על אותו נזק חוסם בעד הגשת תובענה נגד אדם אחר שאילו נתבע לדין היה חב על אותו נזק כמעוול יחד.
(ב)הוגשו בשל נזק אחד על ידי האדם שסבל אותו או לטובת עזבונו, בן זוגו, הורו או ילדו, תובענות אחדות נגד מעוולים החבים על אותו נזק, אם כמעוולים יחד ואם באופן אחר – סך כל הסכומים שאפשר להיפרע כפיצויים בפסקי הדין שיינתנו באותן תובענות לא יעלה על סכום הפיצויים שנפסק בפסק הדין שניתן ראשון ולא בוטל בערעור, או כפי ששונה בערעור, ובכל אחת מן התובענות, זולת זו שניתן בה פסק דין ראשון כאמור, לא יהיה התובע זכאי להוצאות, אלא אם סבור בית המשפט שהיה יסוד סביר להגיש את התובענה; היה פסק הדין הראשון נגד מעביד כמשמעותו בסעיף 82 ובנסיבות המפורטות בו, יבוא לענין סעיף קטן זה במקום סכום הפיצויים שבפסק הדין הראשון הסכום שהיו פוסקים אילולא סעיף 82.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} סבל אדם נזק עקב עוולה – אין פסק הדין שניתן נגד מעוול החב על אותו נזק חוסם בעד הגשת תובענה נגד אדם אחר שאילו נתבע לדין היה חב על אותו נזק כמעוול יחד.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשו בשל נזק אחד על ידי האדם שסבל אותו או לטובת עזבונו, בן זוגו, הורו או ילדו, תובענות אחדות נגד מעוולים החבים על אותו נזק, אם כמעוולים יחד ואם באופן אחר – סך כל הסכומים שאפשר להיפרע כפיצויים בפסקי הדין שיינתנו באותן תובענות לא יעלה על סכום הפיצויים שנפסק בפסק הדין שניתן ראשון ולא בוטל בערעור, או כפי ששונה בערעור, ובכל אחת מן התובענות, זולת זו שניתן בה פסק דין ראשון כאמור, לא יהיה התובע זכאי להוצאות, אלא אם סבור בית המשפט שהיה יסוד סביר להגיש את התובענה; היה פסק הדין הראשון נגד מעביד כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 82|בסעיף 82}} ובנסיבות המפורטות בו, יבוא לענין סעיף קטן זה במקום סכום הפיצויים שבפסק הדין הראשון הסכום שהיו פוסקים אילולא {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82}}.84שיפוי בין מעוולים
(א)כל מעוול החב על הנזק רשאי להיפרע דמי השתתפות מכל מעוול אחר החב, או שאילו נתבע היה חב, על אותו נזק, אם כמעוול יחד ואם באופן אחר, אלא ששום אדם לא יהא זכאי להיפרע דמי השתתפות לפי סעיף קטן זה ממי שזכאי לשיפוי ממנו בשל החבות שבגללה נתבעת ההשתתפות.
(ב)בהליכים על השתתפות לפי סעיף זה יהיו דמי ההשתתפות בסכום שיקבע בית המשפט על פי הצדק והיושר בהתחשב עם מידת אחריותו של האדם לנזק; בית המשפט מוסמך לפטור אדם מחובת השתתפות או להורות שהשתתפותו של אדם תהא כדי שיפוי מלא.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כל מעוול החב על הנזק רשאי להיפרע דמי השתתפות מכל מעוול אחר החב, או שאילו נתבע היה חב, על אותו נזק, אם כמעוול יחד ואם באופן אחר, אלא ששום אדם לא יהא זכאי להיפרע דמי השתתפות לפי סעיף קטן זה ממי שזכאי לשיפוי ממנו בשל החבות שבגללה נתבעת ההשתתפות.
{{ח:תת|(ב)}} בהליכים על השתתפות לפי סעיף זה יהיו דמי ההשתתפות בסכום שיקבע בית המשפט על פי הצדק והיושר בהתחשב עם מידת אחריותו של האדם לנזק; בית המשפט מוסמך לפטור אדם מחובת השתתפות או להורות שהשתתפותו של אדם תהא כדי שיפוי מלא.85הגדרה
”עוולה“, בסעיפים 83 ו־84 – בין אם היא עבירה פלילית ובין אם לאו, והאמור בהם אינו בא להשפיע על הליך פלילי בשל מעשה שלא כדין או לעשות אכיף כל הסכם בדבר שיפוי, שלא היה אכיף אילולא סעיפים אלה.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ”עוולה“, {{ח:פנימי|סעיף 83|בסעיפים 83}} {{ח:פנימי|סעיף 84|ו־84}} – בין אם היא עבירה פלילית ובין אם לאו, והאמור בהם אינו בא להשפיע על הליך פלילי בשל מעשה שלא כדין או לעשות אכיף כל הסכם בדבר שיפוי, שלא היה אכיף אילולא {{ח:פנימי|סעיף 83|סעיפים אלה}}.86סכום ביטוח לא יובא בחשבון פיצויים
שעה שבאים לשום פיצויים המשתלמים בשל עוולה, לא יובא בחשבון כל סכום ששולם או שמגיע לרגל אותה עוולה על פי חוזה ביטוח.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שעה שבאים לשום פיצויים המשתלמים בשל עוולה, לא יובא בחשבון כל סכום ששולם או שמגיע לרגל אותה עוולה על פי חוזה ביטוח.87תיקונים: תשכ״ח־2, תשע״ז
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}88עוולה שהיא גם עבירה
היו העובדות שעליהן מתבססת תובענה על עוולה מהוות עבירה פלילית, לא ישמש הדבר מחסום בפני התובענה, אך אם ראה בית המשפט הדן בתובענה בכל שלב של ההליכים שהעובדות מהוות, או עשויות להוות, פשע, יעכב בית המשפט את המשך ההליכים עד שייווכח שהעובדות נמסרו לידיעת המשטרה או שהן ידועות לה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היו העובדות שעליהן מתבססת תובענה על עוולה מהוות עבירה פלילית, לא ישמש הדבר מחסום בפני התובענה, אך אם ראה בית המשפט הדן בתובענה בכל שלב של ההליכים שהעובדות מהוות, או עשויות להוות, פשע, יעכב בית המשפט את המשך ההליכים עד שייווכח שהעובדות נמסרו לידיעת המשטרה או שהן ידועות לה.89תחילת התיישנות
לענין תקופת התיישנות בתובענות על עוולות – ”היום שנולדה עילת התובענה“ הוא אחד מאלה:
(1)מקום שעילת התובענה היא מעשה או מחדל – היום שבו אירע אותו מעשה או מחדל; היה המעשה או המחדל נמשך והולך – היום שבו חדל;
(2)מקום שעילת התובענה היא נזק שנגרם על ידי מעשה או מחדל – היום שבו אירע אותו נזק; לא נתגלה הנזק ביום שאירע – היום שבו נתגלה הנזק, אלא שבמקרה אחרון זה תתיישן התובענה אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין תקופת התיישנות בתובענות על עוולות – ”היום שנולדה עילת התובענה“ הוא אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מקום שעילת התובענה היא מעשה או מחדל – היום שבו אירע אותו מעשה או מחדל; היה המעשה או המחדל נמשך והולך – היום שבו חדל;
{{ח:תת|(2)}} מקום שעילת התובענה היא נזק שנגרם על ידי מעשה או מחדל – היום שבו אירע אותו נזק; לא נתגלה הנזק ביום שאירע – היום שבו נתגלה הנזק, אלא שבמקרה אחרון זה תתיישן התובענה אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק.פרק ו׳: שונות
90שמירת דינים
שום דבר בפקודה זו לא יראו כפוגע בשיפוט לפי דיני האדמירליות הנתון לבית משפט בישראל, או בהוראות של החוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), תשי״ח–1958, או של חיקוק שבוטל על ידיו.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- החוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), תשי״ח–1958 → חוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שום דבר בפקודה זו לא יראו כפוגע בשיפוט לפי דיני האדמירליות הנתון לבית משפט בישראל, או בהוראות של {{ח:חיצוני|חוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין)|החוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), תשי״ח–1958}}, או של חיקוק שבוטל על ידיו.91הוראות בדבר פסיקת ”דיה“
בית משפט שאינו בית דין דתי מוסלמי או בית דין שבטי לא יפסוק ”דיה“; בתי דין כאמור לא יפסקו ”דיה“ בשל מעשה שנפסקו בעדו פיצויים לפי פקודה זו, ובית משפט לא יפסוק פיצויים לפי פקודה זו בעד מעשה שנפסקה בעדו ”דיה“.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית משפט שאינו בית דין דתי מוסלמי או בית דין שבטי לא יפסוק ”דיה“; בתי דין כאמור לא יפסקו ”דיה“ בשל מעשה שנפסקו בעדו פיצויים לפי פקודה זו, ובית משפט לא יפסוק פיצויים לפי פקודה זו בעד מעשה שנפסקה בעדו ”דיה“.92תיקונים: תשס״ה
שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}.93תחילה
תחילתו של נוסח חדש זה היא ביום ט׳ בתשרי תשכ״ט (1 באוקטובר 1968).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתו של נוסח חדש זה היא ביום ט׳ בתשרי תשכ״ט (1 באוקטובר 1968).תוספת
(תאגידים שהוקמו בחוק)
1
בנק ישראל;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בנק ישראל;2
המוסד לביטוח לאומי;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המוסד לביטוח לאומי;3
שירות התעסוקה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שירות התעסוקה;4תיקונים: ק״ת תשס״ז
הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים;5תיקונים: ק״ת תשס״ז
הרשות לפיקוח חקלאי;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הרשות לפיקוח חקלאי;6תיקונים: ק״ת תשס״ז
רשות ניירות ערך;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשות ניירות ערך;7תיקונים: ק״ת תשס״ז
רשות העתיקות;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשות העתיקות;8תיקונים: ק״ת תשס״ז
הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו;9תיקונים: ק״ת תשס״ט
רשות שדות התעופה, לעניין תפקידיה לפי חוק הטיס (ביטחון בתעופה האזרחית), התשל״ז–1977, וחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- חוק הטיס (ביטחון בתעופה האזרחית), התשל״ז–1977 → חוק הטיס (ביטחון בתעופה האזרחית)
- וחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998 → חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשות שדות התעופה, לעניין תפקידיה לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס (ביטחון בתעופה האזרחית)|חוק הטיס (ביטחון בתעופה האזרחית), התשל״ז–1977}}, {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|וחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}}.